ההתאבדות שלי

אני שוקלת לדבר עם האחראית שלי בעבודה מחר בבוקר ולהגיד לה שלא אוכל להמשיך לעבוד בשנה הקרובה. ואז להתקשר לאונ' ולבטל את הקורסים שנרשמתי אליהם בסמסטר הבא. ככה, לא להשאיר מחוייבויות פתוחות. ואז להגיד להורים שלי (לא שבאמת אכפת להם) שלקחתי חופש מהעבודה והלימודים ואני נוסעת למדבר לכמה ימים. ואז להגיע למדבר, לבלוע כמות מאוד רצינית של כדורי שינה מסוג LUMINAL - שזה ברביטורטים אגב וזה הורג באמת לא כמו כל הבנזודזיאופינים והבונדורמין שאנשים מנסים להתאבד איתם, ויש ברשותי כמות גדולה של הכדורים האלה כי אספתי במשך חודשים. ואז, למות בשקט במדבר. ואני לא עושה את זה סתם. אני עושה את זה כי זה הגיוני. אם כולם מסביבי ויתרו והתייאשו אין בשביל מה להמשיך להילחם. השיתוק הורג אותי. אני לא מצליחה למות ולא מצליחה לחיות. .....

מישהי שלום, קראתי את מכתבך למטה ונשמע לי שאת נחפזת מידי להתאבד ולא בררת עד תומם את כל האופציות. הייתי מציע לך לברר כמה דברים: א. האם ניתן בכל זאת במרפאה הציבורית שבה את מטופלת לקבל טיפול המשך ולא במסגרת של פעם בשבועיים. ב. המתיני לפגישה שקבעת ביום חמישי עם הפסיכולוגית מקופ"ח כללית. אולי היא כן תוכל לתת לך מענה. ג. האם שמעת על הטיפול הדיאלקטי התנהגותי להפרעת אישיות גבולית? Dilalectical Behavior Therapy for Borderline Personality Disorders ישנן מרפאות ציבוריות שהחלו לטפל בשיטה זו . נסי לקרוא עליה באינטרנט ולברר אם את יכולה להיות מטופלת שם. ונקודה אחרונה למחשבה: זה שאחרים מוותרים עלייך, זה עדיין לא אומר שאת צריכה לוותר על עצמך. בברכה ועדכני אותנו, גדעון