הפרעות אכילה-וחסיון רפואי..

אני בת 26, מטופלת אצל פסיכולוגית ביוזמתי. אני סובלת מבולמיה ועוד מעשי הרס עצמי אחרים. היתי רוצה לדעת אם מותר לפסיכולוגית לפנות להורי ללא הסכמתי. (אני מבינה שאני מעמידה אותה במצב לא נוח, אבל אני מעדיפה לעזוב את הטיפול מאשר לערב אחרים. אני מתחילה להצטער שפניתי לעזרה מלחתחילה....) תודה

פסיכולוג/ית רשאי לפנות להורים שלך או לכל גורם אחר רק אם נתת לכך הסכמה בכתב. אם היא דיברה עליך עם הוריך ללא הסכמה בכתב ממך הרי שזוהי עבירה פלילית וגם עבירה אתית. את יכולה להבהיר לפסיכולוגית שאת מודעת לזכויותיך ובמקרה של הפרתם את יכולה להגיש תלונה במשטרה (הפרת חיסיון רפואי) ובמקביל תלונה אצל איגוד הפסיכולוגיים.

/

רופאים ואני מקווה שגם פסיכולוגים מחוייבים לסודיות - רופאים מחוייבים לסודיות רפואית - ואים הורייך כבר לא אפוטרופוסים שלך אסור למסור מידע לאף אחד ללא הסכמתך

ולרופאת המשפחה יכולים העביר אינפורמציה?

גמ שלום רב, מפאת החיסיון הרפואי אסור לפסיכולוגית שלך לפנות להורייך או לכל גורם אחר (גם לא רופא המשפחה) ללא ידיעתך והסכמתך. במידה והיא חושבת שאת מסכנת את עצמך או סביבתך בצורה קריטית, הדרך היחידה שלה לפעול זה דרך הפסיכיאטר המחוזי. במקרים רחוקים משתמשים באופציה זו, לפי מיטב ניסיוני. את אומרת שאת מכניסה אותה למקומות לא נעימים ואולי דוחקת אותה לפינה, בצורה שהיא חשה שעליה לעשות משהו. הדבר היחידי שהיא יכולה זה להפסיק לך את הטיפול ולא להמשיך לטפל בך. (או לפנות לפסיכיאטר המחוזי כפי שהזכרתי לפני כן). שני המקרים אינם נראים לי כאפשרות עדיפה עבורך. כדאי לך להתחיל לעבוד על החלק של חוסר לקיחת אחריות על מה שקורה איתך, וכך את "מכניסה לפינה" אפילו שלא במתכוון את הסובבים אותך. אולי חלק מסוים בתוכך היה רוצה שמישהו יעשה משהו קיצוני כזה, כמו לפנות להורייך, או אולי אפילו לאיים עליך באישפוז. החשיבה של לפרוש ידיים לצדדים, ליפול אחורה ולדעת שיש שם מישהו שיחזיק אותנו היא לעיתים מאד מקלה. אפילו לעיתים אישפוז (בהפעות אכילה) נחווה כ"חופש", כי אפשר להתיר את הרסן, להיות מטופלת בידי אחרים, להתערסל, לתת לאחרים לקחת אחריות עליך. אבל הקושי אחר כך הוא לאסוף את עצמך מחדש, ולהתחיל להתמודד עם הלבד שוב. תתחילי עכשיו! בהצלחה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית