לליאת

ליאת, יש פה הרבה דיונים בנושא גבולות, מיילים, טלפונים ושאר דרכי התקשורת בין הפגישות. דעתך (ולא רק שלך) תמיד מאוד נחרצת בנושא זה. כשמישהו כותב שתקשורת מסוג זה 'עובדת' בטיפול שלו את מנסה להרגיע, ואומרת שבמקרים מסויימים זה בסדר. אותי ערערת כבר כמה וכמה פעמים. הרגשתי כל פעם צורך להגן על המטפלת שלי. זה נראה לי לא בסדר. כל טיפול הוא אחר, כי כל בן אדם הוא אחר. מטפל טוב מתאים את עצמו למטופל, מאפשר לו מה שנראה לו נכון ומתאים, וזאת כמובן בהתאם למשאבים של המטפל. יש הרבה גישות לטיפול. המטפלת שלי אפשרה לי לכתוב לה מיילים, כי חשבה שזה טוב ומתאים, כי זו הייתה הדרך שלי להגיד דברים, לפתוח דברים. מה שלא יכולתי לעשות בפגישות עצמן. מכל מיני סיבות היא החליטה להפסיק (ויש לי המון מעידות). לי זה כנראה לא התאים, אבל זה מתאים להרבה אחרים. אז מה שאני רוצה להגיד פה, דיי לדבר כאן על טיפול וגבולות כאילו יש רק דרך אחת, וכל סטייה ממנה פוגעת בטיפול. תודה, בלה. ד"ש מפינוקיו :-)

שלום בלה, אם תחזרי ותקראי בעיון את דברי בנושא הגבולות, תראי שהצורך להגן על המטפלת שלך היה מיותר. לכל מטפל יש שיקול דעת, ואני חוזרת על כך בכל הזדמנות. אני דואגת קצת יותר ממצבים הפוכים, הנפוצים הרבה יותר, בהם המטפל מתעקש על הגבולות, ומן האפשרות שמטופליהם ירגישו 'מקופחים'. שבוע טוב ליאת

כמו במקרה שלי:)