ספונטניות בהתנהגות

ליאת שלום מנין נובעת התנהגות שהיא חסרת ספונטניות .כל מילה נשקלת ונמדדת. כל תנועה מתנועות הגוף מתוכנתת ותמיד נבחן הרושם שנעשה על הסביבה. ,האם התנהגות זו מולדת .נרכשת, או סימפטום למצב נפשי כל שהוא? האם טיפול נפשי טוב יכול לכוון להתנהגות טבעית ומשחררת יותר? האם יש סיכוי... תודה שבת שלום שוש

ועוד פעם כן!

שלום שוש, אחת השאלות המעניינות שהעסיקו את מדעני ההתנהגות לדורותיהם, נוגעת למקורותיה של ההתנהגות האנושית, ולשאלה האם היא תוצאה של תכונות אישיות או של נסיבות חיצוניות. התשובה היא, כמו תמיד, איפשהו באמצע. התנהגות ספונטנית נתפסת לעיתים כעניין רצוי ומדליק (ראי בכל מודעות השידוכין למיניהן...), ולעיתים כסוג של נמהרות או קלות-דעת. הכל בעיני המתבונן. באופן דומה אפשר להסתכל גם על מודעו?ת לאופן בו אנו נראים בעיני הזולת. היכולת 'לנהל רושם' היא תכונה שנחקרה רבות, וגם היא עשויה להיתפס כנכס אישיותי או כמגבלה. את שואלת האם מדובר בסימפטום של בעיה נפשית והאם כדאי לטפל בזה, והתשובה תלויה, כמובן, בעוצמה ובמידת הסבל שנגרם לך. למשל: אנשים חרדתיים נוטים להיות פחות ספונטניים, הם זקוקים למידה רבה יותר של שגרה, ומרגישים מתח במצבים עמומים ולא צפויים. אם את מרגישה שהדבר מדבר אליך - שווה להתייעץ. באופן דומה, מי שעסוקים כל הזמן בניראות שלהם בעיני האחרים עד כדי הסגת הצרכים והרצונות שלהם-עצמם, עלולים לסבול בסופו של דבר מסימפטומים מטרידים שיגרמו להם סבל. נסי לבדוק עם עצמך מה מידת הסבל היומיומית הנגרמת לך בעטיין של תכונות אלה, והחליטי בהתאם. אישית, אני מאמינה מאד בכוחו של טיפול פסיכולוגי טוב לתרום לכל אדם, ולסייע לו לחיות טוב יותר עם עצמו ועם זולתו. בהצלחה ליאת