יחסי הורים ילדים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ליאת שלום בעלי ואני נמצאים במצוקה רגשית בגלל יחס מתנכר של בתנו (25) הבת לומדת מחוץ לבית במוסד להשכלה גבוהה וגרה שם אנחנו מחכים בגעגוע לביקוריה שהולכים ומתמעטים משנה לשנה לטענתה יש לחץ בלימודים יש חבר שצריך להיות עם המשפחה שלו והיא מתלווה אליו קשה לנו להגיע לסופ"ש ולגלות שהיא לא מגיעה יש לנו עוד 2 ילדים אחד בבית ואחד נשוי מה עלינו לעשות ואיך עלינו להתנהג לנדנדלכעוס להעיר בבקשה עזרה ועצה תודה
שלום ראומה, לא פשוט לגלות יום אחד שהילדים שלנו הם אנשים בוגרים, בעלי סדרי עדיפויות ורצונות משל עצמם, בעיקר כאשר אלה שונים משלנו. "יחס מתנכר" הוא מושג המשקף את החוויה שלך, שכן כך את מפרשת את התנהגותה. מדבריה שלה, אפשר לשמוע שמדובר בחוויה של עומס וקוצר זמן, ואולי גם סדר עדיפויות שונה, המוכתב מזוגיות בהתהוות. לא שומעים כאן 'התנכרות', גם אם בפועל, המשמעות היא מפגשים פחות תכופים. אני חושבת שנדנוד ותוכחה ישיגו את ההפך. במקומך, הייתי מביעה התעניינות אמיתית בקורות אותה, וגעגועים כנים אליה. נסי למצוא עניין והנאה בסופי השבוע שלכם גם ללא נוכחותה, מה שיוריד מעליה ומעליך את הלחץ וההכרח להיפגש. כשהדברים נעשים מתוך בחירה חופשית, הם תמיד אטרקטיביים יותר. בהצלחה ליאת
ליאת יקרה אני מקבלת את העצות שלך למרות שלא קל לדעתי המשפחה במעגל הראשון (הורים אחים) והמעגל השני (סבים דודים) היא חשובה מאד בתמיכה עידוד חיבוק בזמן טוב ופחות טוב לכן צריך לעשות מאמץ בביקורים טלפונים אני אקבל את העצות שלך. תודה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
