כשפטזיות מתנפצות

מה עושים כשפנטזיות מתנפצות? מה עושים כשמישהו שמאד משמעותי לך מנפץ לך אותן? מה עושים אם הפסיכולוגי הוא זה שטורח על ניפוץ הפנטזיות? לקח לי הרבה זמן לספר לו מה הייתי רוצה לעשות "כשאגדל". זה כרוך בלא מעט שינויים בחיים שלי - מעבר למקום מגורים אחר, שינוי מקצוע והוא נתן לי להבין - במילים ובתגובות לא מילוליות שלדעתו זה לא רעיון טוב. שזה לא בשבילי, שזה לא יעשה לי טוב, שאני לא אצליח כמו שאני רוצה. נכון, זה לא היה בוטה מדי, שום דבר ששובר את הכלים, אבל אני כבר מכירה אותו ואת התגובות שלו. יודעת איך הוא מגיב כשהוא תומך ברעיונות ומאמין בי וגם כבר נתקלתי בהסתייגויות שלו. אני יודעת לעשות 1+1. חשבתי שאולי אני מדמיינת, אולי זה החלקים הלא בטוחים שלי שהשלכתי על התגובות שלו. אז שאלתי והוא לא הכחיש ונתן לי (שוב) להבין שהוא לא מתלהב. ועכשיו...עכשיו אני מרגישה נורא. מרגישה שאני סתם בונה מגדלים באויר, שבאמת אני לא אצליח ולמה לי בכלל לנסות. לא מצליחה בכלל לחשוב על להפגש איתו שוב. פגישה אחת כבר ביטלתי ואני חושבת לבטל גם את הבאה בתור. זה אולי מטופש להרגיש ככה, אולי זו בריחה אבל אני מרגישה שעד שכבר העזתי לחלום ועד שהעזתי לספר והכל ככה מתנפץ. כואב.

הי יעל היקרה, כמה כואב... אנסה לעזור - נניח שאכן המטפל חושב אחרת. נניח שדעתו האישית היא, שלא מתאים לך הכיוון. ונניח שהוא אפילו יודה בזה ביושר. נניח. אז מה או קיי, הוא חשב, וזו דעתו השונה. זה לגיטימי. אבל זכרי, זה הוא לא את. הניסיון הוא שלך הבחירה היא שלך הוא יכול להמליץ (הוא יכול גם לטעות... עם כ-ל הכלים שיש לו, בכל זאת הוא אדם בשר ודם) את יכולה לקחת ולהשתמש או להחליט לזרוק. יופי של נושא לשיחה ולהתקדמות מתוכה תוכלו לבחון ביחד את הסיכויים והסיכונים תוכלו להתכונן לאפשרות להצליח או להיכשל ולהתאכזב תוך לקיחת אחריות מטפל טוב יצעד איתך יד ביד גם אם בחרת בדרך שונה משלו. הוא לא יכתיב. זו כל החכמה. נסי לחשוב אם תלות כזו בדעתם של אחרים מאפיינת קשרים קודמים שלך, וגם זה נושא לשיחה... שיהיה טוב ורגוע

שלום יעל, קיבלת תשובה יפהפיה מקודמתי, ואין לי הרבה להוסיף עליה. פסיכולוגים, בניגוד להורים, אמורים שלא לרצות דבר עבור המטופלים שלהם, אלא רק ללוות אותם בנתיב שבחרו, להעצים אותם, ולסייע להם ללמוד על עצמם מכל התנסות. מאחר וגם פסיכולוגים הם בשר ודם, ומאחר והמטופלים הופכים יקרים להם, לפעמים קשה למטפל לשמור על גישה נקייה וניטראלית, ומתגלים כשלים מהסוג שאת מתארת. כמטפלת, אני יודעת כמה קשה לרסן את הנטייה הזו, לרצות (או לא לרצות) במקום המטופל. מקווה שתצליחי להפיח בעצמך מחדש את החלומות שלך, וללכת לאורם. האם תצליחי גם לסלוח למטפל שלך? ליאת