פרנויה ????

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/06/2007 | 13:03 | מאת: דנה

אני מכירה את בעלי כבר 10 שנים.לדעתי הוא סובל מפרנויה. בכל התקופה שאני מכירה אותו יש לו התנהגות שחוזרת על עצמה ואפילו מחמירה. הוא עבר כבר המון מקומות עבודה. בכל מקום שהוא מגיע לא אוהבים אותו. מנסים להכשילו.מקנאים בו וכו'. הוא הרבה יותר מוכשר מהאחרים. הוא יכל להצליח בחיים יותר אם ההורים שלו היו... ולא היה צריך לעשות את העבודות שהוא נדרש לעשות.נראה אותך עובדת עם אנשים כאלה. נראה אותך מחזיקה מעמד בעבודות כאלה. מעבר לכך, הוא מוצא סיבות להתחמק ממפגשים משפחתיים (גם מהצד שלו) כולם דפוקים. לא נעים להיות בחברתם לא מתייחסים אליו יפה או מזלזלים בו וכו'. כמובן אלה שכן בסדר הם אלה שממילא כמעט ולא פוגשים. מעבר לכך, אין לו חברים וגם מהחבר האחד הזה כל פעם הוא לא מרוצה. גם או אשתו הוא לפעמים מזלזלים בו. מיותר לציין שגם כלפיי יש לו ביקורת. במיוחד אם אני מבקשת ממנו לעשות משהו (או לא לעשות...) לא עניתי לו לטלפון הוא חושד שאני מסננת אותו או לא באמת עשיתי את מה שאמרתי. האם אני באמת במשרד או לא, אם חייכתי לגבר - מעניין למה.. אם הוא מקנא לי - אני נותנת לו סיבות לך (לא נותנת לו בטחון בקשר שלנו) ועוד ועוד. אם רציתי לומר משהו ואמרתי בצורה לא ברורה - הוא חייב לתפוס אותי בזה ואף להביך אותי על מנת להראות שהוא חכם. המחשבה שזו אכן פרנויה מבהילה אותי. האם ההתנהגות שתיארתי אכן יכולה להצביע על פרנויה ? האם זה יכול להשתנות (לטוב או לרע) ? לפעמים עולות לי מחשבות שהמצב ידרדר ואני אמצא את עצמי בבעיה גדולה ובלי יכולת להתגרש.. אשמח לקבל חוות דעת.

לקריאה נוספת והעמקה
04/06/2007 | 22:13 | מאת: דרור שטרנברג

דנה שלום, מהתיאור שלך לא נשמע שהבעיה של בעלך היא פרנויה. אבל בהחלט נשמע שקשה איתו, וקשה לו. בעיקר נשמע שיש לו בטחון עצמי נמוך עליו הוא מנסה לפצות עליו באופן מוגזם על ידי זלזול באחרים, הרגשה שהוא טוב מהם. כדי לא לפגוש את הפער הזה הוא נוטה להצטמצם, לעבור מקומות עבודה, לא להכיר חברים. עדיף לדחות אותם משהם ידחו אותו. עצתי היא לנסות להפנות אותו לטיפול אצל איש מקצוע. בכדי לעשות זאת נסי לדבר איתו על הקושי שלו, על מה שהוא מרגיש אני מניח שבתוך תוכו לא טוב לו ומכאן ניתן להתחבר אליו. בהצלחה, דרור

05/06/2007 | 16:55 | מאת: דנה

מנסה למצוא רוגע מתשובתך. בעלי ניסה בעבר טיפול אצל פסיכולוג.פעמיים. כל פעם עשרה מפגשים. הוא ידע לנווט את הפגישות לכיוונים שהוא רצה.ולקבל את התשובות שהוא רצה. הוא הצליח לשכנע את הפסיכולוג שהאנשים מסביבו לא בסדר ועם איזה רמה נמוכה של אנשים הוא צריך להתמודד ושבעצם הוא אינטליגנט ולא ברור מה הוא עושה במקום עבודה כזה. בקיצור - לא יצא מזה כלום למעט עוד החלפה של מקום עבודה. האם אי טיפול יכול להחמיר את המצב או שפשוט המצב הזה יכול להמשך עוד שנים רבות ?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית