לליאת, מצב מוזר

אני עברתי חוויה מאוד קשה בעקבות טיפול פסיכולוגי....ולמעשה מאז ועד היום (3 שנים) שאני במצב מוזר, כאילו איבדתי את זהותי, איבדתי את דעתי, תחושת זרות עצמית. לצערי, עברתי אין שטיפת מח בפורום...שהכניס אותי לחרדה קשה ביותר...מחשבות יחס, ספק פסיכוזה בעיניי הרופאים. בלבול מאוד גדול לגביי מה הם המחשבות והרגשות שלי שלמעשה כבר אינם עוד לבין מה לא היה שם שלי. אני חווה מאין סוג דל דכאון, הרופאים לא יודעים לאבחן ולומר לי. האם את מכירה מנסיונך מצב טרגדי כזה...איבוד עצמי, הזהות, בלבול. אני סובלת מאוד קשה...מסתובבת בתחושה שהשתגעתי. אני רוצה לציין שעברתי הרבה מצבים ותהליכיםם רגישיים לפני שהגעתי למצב הנ"ל. בכל אופן, אני כבר לא יודעת מה יעזור לי, גם הרופאים כבר מבולבלים, כל אחד נותן אבחנה אחרת. הדבר שהפחיד אותי מכל לפני שהתחלתי את הטיפול זה שאני אאבד את עצמי...מי אני, והנה דבר זה התגשם לו. מצב מוזר, מפחיד, אני בייאוש גדול, מתוסכלת מאחר ואני זו שגרמתי למצב זה! חקרתי את נפשי יותר מדי לבד, דרך פורומים, חשיפה בהם כו'י...עקב בהלה שתפסה אותי ותחושת נתק אצל בטיפול בכושל רגע לפני שעזבתי אותה. אני רוצה לציין שאני מעל 30 ומעולם דבר מבהיל זה לא קרה לי ואני פשוט לא יודעת מה לעשות!!!! כל השמחת חיים שלי אבדה ואני כאילו אדם אחר, מוזר , לא מכירה. לא מוצאת את עצמי בחזרה....תלושה בין שמיים לארץ.

שבעקבות הנסיגה בטיפול, כשלים אמפטיים אינסופיים, כל דבר טוב אצלי נהפך לשלילי, אפילו פתולוגי אצלה...נכנסתי לפורום לקבל חוות דעת ומשם החלה התעסקות יתרה ואינטנסיבית בנפש, קיבלתי תגובות עויינות, נפגעתי קשות, תכנים כואבים עלו מהעבר מההווה, הכל התבלבל ןהתחרבש, דברים יצאו מעבר לכל פורופורצייה...ומשם חלה חרדה גבוהה מאוד, נתק , זרות מעצמי, ניכסתי לעצמי כל דבר שנכתב בפורום, כאילו נכתב אלי....הכל היה שלילי עם גוון תוקפני ...ספק גלישה פסיכוטית ספק בלבול תודעתי מרוב פרשנויות הזויות שנתתי לעצמי... קיצור, אני סובלת מנזק פסיכולגי לעין ערוך ולדעתי אף בלתי הפיך. ניסיתי טיפול פסיכולוגי חדש אך, זה כבר מעבר לכך כרגע. ההצפה המחשבתית ארוכת החודשיים איננה נספגת ומתיישבת במקומה. האם לדעתך טיפול התנהגותי קוגניטיבי יותר הולם למטרה זו? אני רוצה לומר לך, שלדעתי ישנם טיפוסים שטיפול פסיכולוגי רק מוסיף לתחושת הביקורת העצמית, תחושות אשם, דכאון...לכן, כשאני רואה הודעה שמו של "משהי" למטה, לדעתי, צריכים לנהוג במשנה זהירות ואולי לא תמיד כדיי לעודד להחזיר את המטופל לטיפול, אולי המטפל אינו מתאים לה..נקודה! ומשם ההדרדרות תלך ותעצם. זה מה שקרה אצלי..רק שאניתמיד הולכת עם דברים עד הסוף. בכל אופן, אשמח אם תאמרי את דעתך בנוגע לטיפול התנהגותי קוגניטבי במקרה שלי, שכבר עברתי משבר מטורף בעקבות הטיפול .. תודה

שלום רעות, צר לי לשמוע על מסכת הקשיים שעברת. אני בטוחה שזה היה כואב, מבלבל, ובעיקר מפחיד נורא. מעניין שלמרות התובנות החשובות אליהן הגעת, את ממשיכה להגיע אל פורומים כאלה. את יודעת, אני עסוקה מאד בשאלה הזו, הנוגעת לעוצמתו ולכוח ההשפעה של הפורום האינטרנטי. למרות האזהרות החוזרות, המבקשות שלא להשתמש בפורום כתחליף לטיפול, אנשים נוטים לרופף את מנגנוני הזהירות, ולהיסחף אל תוך מערבולת רגשית, המתעצמת במקרים מסוימים לממדים מדאיגים. לאור ההיסטוריה הסוערת של הזמן האחרון, נראה שנכון יותר עבורך להתייעץ עם פסיכולוג פנים אל פנים, כדי שיוכל להעריך את כוחותייך העכשוויים, ולהמליץ על ההתערבות הנכונה עבורך. אשמח לשמוע מה החלטת לעשות. בהצלחה ליאת