לילות שישי הלבנים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הבדידות,הכאב והפחדים יוצאים להם אז מהמחבוא. אני כבר מעל שנה אחר הגירושין...ועדיין לא מצאתי את מקומי החדש. אני מתפקדת והכל,עובדת ודואגת לבן שלי אבל...אני לא מצליחה להגיע לשלב שהוא מעבר לשרידה ולא פעם גם את זה בקושי רב. אני נמצאת בטיפול אצל רופא מדהים כבר כמה שנים.בגלל שדברים השתנו הוא הפך בשבילי לאבאאמא כשצריך ולמורה דרך.הוא כרגע נמצא בטיול לעשרה ימים וזה מוריד לי המון מהביטחון העצמי שאין לי את ההרגשה שהוא בסביבה. אז גם אם כל לילות שישי שלי לבנים הפעם זה עוד יותר גרוע... אנסה ללכת לישון עכשיו...פשוט הייתי חייבת להוציא קצת. רק אני
רע לי... ולאף אחד לא אכפת.
רע לי... ולאף אחד לא אכפת.
סליחה, יקירה, שהשארתי אותך קצת לבד גם כאן. לרוע המזל ליל שישי הלבן שלך, התנגש בשבת הכי עמוסה שהייתה לי בזמן האחרון. אנשים רבים יודעים לספר על תקופות מרות בחייהם. כדאי לזכור שזה לא לנצח. מקווה שלילות השבת שלך יהפכו מלאי פז. ועד אז - אנחנו כאן. שבוע נעים ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
