אני גרה מול המים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שיר חדש ומקסים לריטה. המילים שלו כל כך מדברות אלי. יוסי בנאי הנפלא כתב אותו, וענבל סמדר הלחינה מנגינה קטנה ונהדרת. הדר, מקדישה לך אותו באהבה. ליאת, גם לך. אני גרה מול המים בין שדות ובין חול מעלי השמיים וממול ים כחול לפעמים אתה חי פה לפעמים אתה מת לפעמים הדמיון פה כבר נראה כמו אמת יש לילות של ירח במזרח הזה יש ימים שצורח הכאב בחזה אני גרה מול המים והאופק רחוק וגבוהים השמיים והים הוא עמוק יש ליופי פה טעם של עקבות מלחמה פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה כאן יודעות השפתיים לחייך ל?זמן כאן בוכות העיניים כבר שנים מעצמן אני גרה מול המים ונופים משכבר מספרים לי בינתיים איך הפכו לעפר כאן תמצא בכל אבן גם שרידי חלומות כאן נושאים את הסבל בתוך סל השמחות כאן שותים את הצער בגביעי אהבה כאן שרים שירי סער בין תפילות אשכבה כמה אני אוהבת כששירים נוגעים בי ככה... שבוע טוב. הרבה כוחות. יעלה
יעלה, הקדשת לי את השיר, מבלי שידעת שממרפסת הבית בו גדלתי נשקף הים. במלוא הדרו. לאט לאט נ?ב?נו בתים בינינו לבינו. השאירו באבנים את שרידי חלומות הילדות... ובמציאות שא?ת כן מכירה, ממשיכים לשאת את הסל. עם הסבל ועם השמחות. עם הצער והאהבה, עם הכאב בחזה ועם החיוך. עם המוסיקה, ועם האמת, שעולה לפעמים על כל דמיון. ועם העומק, והדמעות, עם המוות. ועם החיים. מדהים איך הכל נמצא שם בשיר. תודה, יעלה. שבוע טוב לכולם הדר
יעלונת, כמה יפה. גם אני גרה מול המים, ואת שדות הרותם הפראיים שמנגד לחול גרשו בתי מידות של יזמי נדל"ן תאבי ממון. "פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה" שיר עצוב. תודה שחשבת גם עלי. ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
