לליאת - סתם מחשבה שעלתה לי בראש...

ליאת ערב-טוב, מקווה שתקראי גם את מה שכתבתי למטה,בהודעה מאתמול, אך כעת עלתה לי בראש מחשבה שמציקה לי ומטרידה אותי,והיא שאם הפסקת עם הכדורים ובשל סיבות רפואיות איני יכולה להתחיל שוב,ואם בינתיים שום-דבר לא עוזר לי,ואולי גם הטיפול הפסיכולוגי לא כ"כ עוזר,אולי כדאי להפסיק בינתיים את הטיפול? חשוב לי להדגיש שיש לי פסיכולוגית מעולה שיש לי קשר טוב איתה וכייף לי(בד"כ) להיות אצלה,ושאיני מאשימה אותה בכך שהטיפול אינו מצליח כעת,אך בכל-זאת - אם התרופות הן שיעזרו לטיפול בי,אז אולי עדיף לי להפסיק את היפול עד אז - ולא לבזבז את כספי בזמן שהטיפול הפסיכולוגי אולי אינו יכול לעזור לי. האמת - ולא נעים לי לכתוב זאת, שמרוב ייאוש הפסקתי להאמין שיש משהו שאי-פעם יעזור לי,כי אני מרגישה שאני 'מקרה אבוד' וששם-דבר כבר לא יעזור לי,ועוד יותר גרוע זה שאני מרגשיה כמו המילים שבן ארצי שר בשירו - "אני אפס",ולכן אין כבר סיכוי עבורי באף דרך,אז חבל על הזמן והכסף שאני מבזבזת לי ולאחרים.

משתנה ערב טוב, עד שליאת תיתן תשובה מקצועית, רציתי לומר שלדעתי זה נשמע רעיון לא טוב. אם תתקמצני על הטיפול ייתכן שתגיעי למצב שבו המחיר שהנפש שלך תשלם יהיה גבוה ולא שווה את זה. ייתכן גם שלא עד כדי כך. לא ניתן לדעת מראש. אפילו הייתי מעלה בראש שוב על ההמלצה של המטפלת הטובה לעבור לשתי פגישות שבועיות לפרק זמן, תוך ויתור על דברים אחרים, אם זה אפשרי. כניסיון והשקעה. אם נראה לך מידי, אז לא. אבל, נראה לי שבמצב חרדות גבוה קצת לא טוב לעצור את הטיפול לגמרי. לדעתי, הטיפול בהחלט מטרה חיובית לשימוש בכסף. מה חשוב יותר מבריאות? עדיף להשתמש בו למטרה חשובה במקום לשמור אותו סתם כי 'צריך שהוא יהיה'. יש כאן הימור, זה נכון, אבל אם לא תנסי לא תדעי אם תהיה הצלחה. יש הנאה משונה בלשמור על הכסף 'יותר מידי', ויש גם הנאה ב'לבזבז' לפעמים. המיטב הוא איפשהו באמצע, לכאן או לכאן, הכל בהיגיון, במידה ועם גבולות. אם את באמת חושבת להפסיק, הכי כדאי שתדוני בנושא עם המטפלת ביחד ואחר-כך תגענה למסקנה. ההחלטה בסופו של דבר היא בידייך מול הטיפול שלך.

היי משתנה מה שלומך?הרבה זמן לא התכתבנו כאן קצת לא הייתי כלומר בקרתי כאן אבל לא נכנסתי להודעות של אחרים כמו שאני עושה בדרכ.....בכל מקרה יש לך השגות לגבי הטיפול ........גם לי יש חייב להודות אבל חייבים לקוות לטוב.....ומקווה שיהיה לך טוב כי מגיע לך...(: ביי בנתיים

שלום משתנה, נדמה לי שהמסקנה אליה הגעת מעט נחפזת. דווקא בגלל המגבלה הרפואית עולה חשיבותו של הטיפול, כערוץ התמודדות מרכזי, המחזק את תפקידך שלך במיגור הקשיים. זה נכון שטיפול משולב (שיחות+תרופות) טוב מכל אחד מהם לחוד, אבל טיפול שיחתי טוב בהרבה מלא כלום. המשיכי להילחם. שלך ליאת

באמת מסקנתי היתה נחפזת,והחשק והחשיבה על המשך טיפול,באים והולכים כל הזמן וכרגע איני מסוגלת לחשוב על כך בצלילות,וכמובן שלא אפעל בפזיזות - כי אח"כ אצטער על כך. ושוב תודה ליאת - תמיכתך חשובה לי.