דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/06/2007 | 03:19 | מאת:

לשחק מחבואים מבלי לרצות להמצא??? זה באמת קורע לב... לשלוח מילים לחלל האויר. זה בכל זאת לשלוח. כך מסתבר. אני תוהה אם אפקט הפרפר חל על זה. א.ה. - תודה על שירות גמדי. לפחות בשמי...

10/06/2007 | 06:03 | מאת: ?

מאת: תאריך: 10/6/2007 שעה: 03:19 לשחק מחבואים מבלי לרצות להמצא??? זה באמת קורע לב... לשלוח מילים לחלל האויר. זה בכל זאת לשלוח. כך מסתבר. אני תוהה אם אפקט הפרפר חל על זה. א.ה. - תודה על שירות גמדי. לפחות בשמי...

10/06/2007 | 13:54 | מאת:

אני מתנצלת על תגובה קצת בוטה, אולי, מטעמי. אני יודעת שהכוונות היו טובות, וזה מחמם את הלב.. פשוט לא התאים לאיך שהרגשתי. תפס אותי בהפתעה והוציא אותי משלוותי. אולי באמת לא הייתי צריכה לכתוב אם לא רציתי להיחשף. (לא שיחקתי מחבואים,..היה איזשהו קסם שביני לביני, להתחיל להרגיש בטפטופים את (יגון) האבדה, ולפרסם שיר כזה, על אבדה. שיר שבעצמו אבד, ונמצא בשכבה לא נגישה). נשמע פלסף, אבל לא חשבתי על זה מראש. ככה יצא, ומרגע שיצא זה הרגיש לי הכי נכון בשבילי. כאילו מצאתי מקום גם לשיחה שמתקיימת רק ביני לביני, מעל דפי הפורום. אני מצטערת אם הגבתי לא לעניין. באמת. סליחה. את סולחת לי, א.ה.?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית