תלות בטיפול

אני בטיפול פסיכלוגי כבר כמעט שנה, מצד אחד אני לא מרגישה שהוא מוביל לשום מקום , אני לא מרגישה מספיק בנוח בטיפול , ואני מרגישה שהפסיכולוגית שלי לא ממש מכירה אותי אחרי כל התקופה ואנחנו בכלל לא מגיעות לבעיות האמיתיות שלי , ומצד שני יש בי מין פחד להפסיק ללכת לשם שלא מובן לי , וכל שבוע אני אומרת לעצמי שזהו , ומוצאת את עצמי שוב הולכת ..בגלל התקווה הקטנה שאולי הפעם יהיה שונה .. .מה עושים ?! יכול להיות שיש אנשים שזה לא מתאימים להם ?!..

שלום מישהי, פסיכולוגים, בניגוד לאיזו אמונה רווחת, אינם קוראי מחשבות. המטפלת שלך תוכל להכיר אותך רק אם תתני לה להתקרב ולגעת בך באמת. אני מניחה שהקושי שלך להתמסר אליה קשור לנטייה זהירה ומרוחקת מול אנשים בכלל, ואינה קשורה לטיב האינטראקציה ביניכן (זאת מאחר ובכל זאת קשה לך לוותר עליה). טיפול פסיכולוגי לא חייב להתאים לכולם, ויש אנשים שהשפה הרגשית זרה ומאיימת מדי עבורם. זהו פרדוקס מוכר: מי שהכי מתקשים בסיטואציה הטיפולית הם לפעמים מי שהכי זקוקים לה. אבל כמובן שזו אינה חובה אזרחית, ואיש הישר בעיניו יעשה. אני רוצה להאמין שהפחד שלך מעזיבת הטיפול קשור דווקא לתחושה עמוקה שהוא חשוב ומיטיב עבורך. נסי להקשיב לתחושות הבטן שלך. אשמח אם תשתפי אותנו בהחלטותיך. שבוע טוב ליאת

ליאת תודה על התגובה , את יודעת למצוא את המילים הנכונות לנסח את הדברים (למרות שאת לא קוראת מחשבות ) , זה נכון שיש לי קושי בלתת לאנשים להתקרב אלי באמת , אבל יש משהו במסגרת הזאת שגורם לזה להיות יותר קשה , כי זה לא אמיתי (קשה להיות עבודה של מישהו ) . אני באמת מרגישה שאני צריכה עזרה , ולכן אני כל הזמן חוזרת לשם (מה שסביר להניח יקרה גם השבוע ) אבל אני באמת לא רואה איך זה פותר לי את הבעיות שאיתם הגעתי ...