דרור שלום

יש בי כעס עצום על עצמי. הגעתי לגיל 35 רווקה, ללא עבודה מסודרת, ללא בן זוג. היו לי ציפיות מאוד גבוהות מעצמי. אני בעלת תואר ראשון, נראית לא רע בכלל, נבונה ואם זאת תקועה מזה הרבה זמן. הבעיה היא שעדיין אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות אם החיים שלי. חשבתי להמשיך לתואר שני (זו השנה השלישית שאני חושבת על כך וההרשמה כבר נסגרה) תמיד ברגע האחרון אני חושבת להרשם, חשבתי על יעוץ ארגוני אבל נראה לי שזה יותר כמו "עסקי אויר" מה שנקרא ובכלל יש ים של היצע ופחות ביקוש. אני לא חושבת על הכוון תעסוקתי, עשיתי זאת בעבר ונאמר לי שאני טובה עם אנשים. אני מרגישה מבוזבזת ובעיקר שביזבתי את מיטב שנותיי. בעבר, ראיתי עצמי בגיל הזה כבר נשואה+2 ועם קריירה. אני חשה כשלון, אכזבה עמוקה מעצמי...כל ההבטחות שלכאורה התרחשו סביבי נמוגו והתפוגגו לכדי כשלון טוטאלי. מה שלא אעשה (אם בכלל החליט על לעשות משהו), זה נראה די מאוחר. לעולם לא אצליח להשיג את האנשים בני גילי מבחינת הקריירה, תמיד הם יהיו לפני, אם זה בנסיון התעסוקתי שלהם ואם זה מבחינת היצע של בחורים טובים ואיכותיים שבגיל הזה כבר נהיה דליל. היה לי עיכוב של מספר שנים לאחרונה עקב בעיה אישית והייתי רוצה למצוא דרך לפצות על כך אך, עדיין אני חסרת מוטיבציה וחשק גדול אין לי (לגבי המוטיבציה זה לא היה כך לפני גיל 30). מרגישה שהבועה בה חייתי ,תקרא לזה אולי פנטזיה, התפוצצה לי באכזריות בפנים. בעברי הרגשתי שלמות ותחושת שביעות עצמית ופניתי לתפקידים בכירים, וכיום האומץ נעלם ומקסימום אני מאפשרת לעצמי להיות פקידה בחצי משרה. אשמח לשמוע את דעתך בעניין ואולי להאיר את עיניי.

נופר שלום, הדבר המרכזי שאני שומע ממך הוא אכזבה גדולה מעצמך. אכזבה שהפכה לדבר המרכזי בחייך, שדרכו את מתארת את עצמך. אני תוהה למה זה, למה זו הדרך בה את מסתכלת על עצמך, מה קרה שם. אבל בולט לי שאת בעיקר מתקשה להחליט, לוותר על אפשרות, להינעל על משהו ולומר לעצמך זו אני, לשם אני הולכת. זו אמירה לא פשוטה, אבל עבורך היא הפכה למורכבת במיוחד. אולי זה כי באיזשהו מקום את ומה שתעשי בחייך הפכו לאחד, ואיך תחליטי על מי שאת? אני לא יודע אם זו הסיבה, אבל אני שומע את המצוקה הרבה שלך, ומעבר לנקודות למחשבה שהעליתי כאן אני מציע לך בחום להפנות לטיפול, לעבוד על התחושות הקשות שלך כלפי עצמך, לזכות במעט מהביטחון והמוטיבציה שהיו לך, ולברר עם עצמך איך את מצליחה לקבל החלטות בלי להרגיש שהפסדת משהו. את בצומת דרכים בעיני, וזה זמן מעולה ללהיעזר ולהחליט על הכיוון בחייך, זה בהחלט לא מאוחר מדי, דרור