O.C.D - מבקשת עזרה

שלום רב. אני נשואה 6 שנים + ילד בן שנתיים. תמיד ידעתי שלבעלי יש "טקסים" מוזרים אשר חוזר עליהם, למשל נכנס ויוצא מחדר פעמיים או שלוש, נוגע בחפץ פעמיים-שלוש לפני שלוקח אותו וכיו"ב. הדבר לא הפריע לי, וגם לא הייתי מודעת לכך שזו ממש הפרעה פסיכולוגית. לאחר הלידה מערכת היחסים בינינו נעשתה יותר מתוחה, נראה כאילו הטקסים החריפו ופתאום הבנתי שבעלי הוא אדם מאוד עצבני ולא סבלני. רציתי לשאול: 1) האם הפרעת OCD יכולה לגרום להתפרצויות זעם או שזה עניין של אופי שלא קשור בהפרעה? 2) האם כל אדם הסובל מהפרעה כזו חייב לקחת טיפול או שקיימים אנשים לא מטופלים שחיים בסדר? 3) האם עצם קיומם של טקסים אלה יכול לפגוע בבני? אנא ענו לי על כל השאלות, הנושא מאוד מטריד אותי. תודה.

שלום שני, OCD היא הפרעה המשתייכת לספקטרום של הפרעות החרדה. הטקסים ה'מוזרים' שאת מתארת מקורם בניסיון של האדם החרדתי להשיג מידה של שליטה כנגד החרדה המציפה (ממש כמו נקישה בעץ כנגד עין הרע). הפרעה זו כשלעצמה אינה מציבה את בעלך בסיכון להתנהגויות מתפרצות או מסוכנות, אלא אם כן נלוות לה הפרעות אחרות או מבנה אישיותי ספציפי. זוהי הפרעה המשתייכת לתחום הנוירוזות, וככזו אינה פוגעת בבוחן המציאות או בשיפוט, והאדם הלוקה בה אינו מסוכן יותר מכל אדם דכאוני או חרדתי אחר. ההפרעה נוטה להיות עקשנית אם לא מטפלים בה, ולכן כדאי מאד להגיע לטיפול, בעיקר בשל הסבל הרב שהיא מסבה לאדם עצמו (ופחות לסביבתו). הטיפול המומלץ ב-OCD הוא שילוב של טיפול שיחתי (קוגניטיבי-התנהגותי) יחד עם תרופות נוגדות חרדה ממשפחת ה-SSRI. כמובן שישנם אנשים רבים שאינם מגיעים לטיפול, המצליחים להתנהל למרות הכל עם הטקסים המטרידים. זוהי בחירה לא מומלצת, מאחר והטקסים הללו גוזלים הרבה אנרגיה מן האדם החרד. כאמור, הטקסים שתיארת אינם מסוכנים לבנך, בהנחה שאין היבטים אחרים (אלימים) באישיותו או הפרעות אחרות נלוות הפוגעות בשיפוט שלו או ביכולת שלו לווסת כעסים. אומר בזהירות המתבקשת, שהדאגה שלך לבנך בהקשר זה מעט מרחיקת לכת. עם זאת, אני ממליצה מאד לעודד את בעלך לפנות לטיפול, בעיקר כדי להקל עליו ולהפחית את רמת המצוקה שלו סביב החרדה. בהצלחה ליאת