אופטימיות או הדחקה?

שלום רב, אני בן 20 ויש דברים שעברתי בחיים, אך כיום אני מרגיש לפחות לפי כלים אלה שאין לי קיבעון על העבר ושאני במקום אחר. רציתי לדעת גם את דעתכם האם מדובר באופטימיות או הדחקה? למשל, אחרי שאני מתווכח עם מישהו שאני מרגיש שדברים ממש קשים נאמרו בשיחה הזאת או אפילו סתם ויכוח או ריב, אז אני אוהב להירגע במספר דרכים שאני חושב שהדרכים האלה טובות בשבילי. אומנם לא תמיד פותרות את הבעיה, אבל מרגיעות אותי מפני מתחים או לחצים ורציתי לדעת האם זה אופטימיות או הדחקה? א) דרך נשימות עמוקות... פשוט להכניס אוויר ולהוציא אותו חזרה במשך כמה פעמים. ב) לפעמים ע"י כתיבה אם אני רוצה לשפוך את הכל בדף. ג) לדבר על זה, להוציא את מה שאני מרגיש עם בן אדם שאני סומך עליו... פשוט לספר. וזהו בעצם... תודה מראש ושיהיה לכם יום נעים!

שלום ניר, הדחקה הוא מנגנון התמודדות יעיל המשרת את כולנו, ומאפשר לנו להתנהל בעולם מבלי להיות מוטרדים יתר על המידה מתכנים קונפליקטואלים או מאיימים מדי. אתה אומר שעברת אירועים קשים בחייך, ולמרות זאת הצלחת להמשיך בחייך ללא הפרעה מיוחדת. אירועים מודחקים נוטים להיעלם לחלוטין מן התודעה שלנו, ועפ"י רוב לא נזכור אותם או את הרגשות הקשים שהם עוררו בנו. מה שאתה מתאר נשמע יותר כמו התמודדות יעילה ומסתגלת, ופחות כמו הדחקה. המילה אופטימיות יכולה להיות רלוונטית בהקשר זה. הדרכים המשמשות אותך לפירוק מתח הן טובות ויעילות, ואם הן עוזרות לך להתנהל ללא מצוקה וללא סימפטומים מכבידים אחרים - מה טוב! בברכה ליאת

האמת היא שזה מאוד משמש אותי בעת הצורך כשאני ממש עצבני או עובר תקופה מסויימת. לפעמים אני משתמש בכל הכלים ההכרחיים האלה, לפעמים בחלק מהם, אבל אני שמח שיש את הדברים האלה.