קשיים בטיפול

שלום, אני טיפול שנתיים, ולמרות שבתוך תוכי אני רוצה להיות בפגישות, אני תמיד מנסה למצוא כל מיני תירוצים לבטל ולברוח מהפגישה השבועית. אני פשוט יותר נינוחה ויותר שקטה כשאני לא שם.! המטפלת מנסה המון, ואני מתאמצת ולפעמים מכריחה את עצמי, אבל ההרגשה שמישהו מחטט לי בחיים לא עושה לי טוב. אני מרגישה יותר בחדר חקירות מאשר במשום שאמור להיות בטוח ותומך, מפני שאני שותקת כל הזמן והיא כל הזמן שואלת, וחוקרת, ודוחפת, ומעצבנת..... מה אני צריכה לעשות?

ערב טוב, לאור התיאור שלך את המטפלת כ"חוקרת, דוחפת ומעצבנת", אני תוהה מה בכל זאת מחזיק אותך שם שנתיים, וגורם לך לרצות להיות בפגישות. אם את מרגישה טוב יותר בשתיקה משותפת, אמרי זאת למטפלת שלך. יתכן שהמאמצים שלה נובעים מהחשש להשאיר אותך בודדה בשתיקתך. יש מטופלים שמול שתיקה מרגישים נטושים מאד. אם אינך משתייכת לסוג זה של מטופלים, אמרי (או כתבי) לה זאת. יתכן שגם עבורה זו תהיה הקלה. אני מסכימה שלפעמים יש דברים שיכולים לצוף רק כשיש שקט. בהצלחה ליאת