טיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/07/2007 | 00:44 | מאת: נואשת מהחיים

אני בטיפול כשנתיים פלוס מינוס. איך יודעים מתי טיפול באמת תורם ? מיום שנכנסתי לטיפול ועד היום אני לא מרגישה כל שינוי. העליתי מול המטפלת את העובדה שאני לא חשה בכל שינוי,בפגישתנו האחרונה,והיא הבטיחה שנדון על כך בפגישתנו הבאה. חשוב לציין שקיימת אצלי בעיית אמון,קושי להיפתח אליה(אני קוראת ותיקה בפורום זה , ומידי פעם גם כותבת והבנתי שזו "בעיה" נפוצה ושהיא לא רק אצלי), ואולי עקב כך היא לא מצליחה לאבחן נכון איזה סוג של טיפול אני צריכה, וזה יוצר בעיה להתקדם בטיפול. בעיקרון שאלתי אם ניתן להמשיך במצב הקיים ולתת לעצמי עוד זמן עד שאהיה מוכנה להיפתח יותר, או שמומלץ במצב זה לוותר? ליאת מהיכרותי איתך, אני יודעת מה תהיה תשובתך... אך בכל זאת, אני רוצה לקחת את עצמי בידיים וגם את חיי ולהחזירם למסלול ,אבל אי יכולתי להיפתח בטיפול הורסת לי. חשוב לציין שלאחרונה כעסתי עליה,ושקלתי לעזוב את הטיפול ולבסוף בעצת חברה ,החלטתי להמשיך. בתודה רבה רבה לך.

06/07/2007 | 18:07 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לך, ההחלטה אם להמשיך בטיפול או להפסיקו, לפחות בעיני, היא תמיד של המטופל. עליך לבחון עם עצמך באומץ, ולשער מהן הסיבות האמיתיות לתקיעות. איני מכירה אותך ואיני יודעת עליך דבר, אך כדאי לזכור שיש מטופלים "עמידים", שבאופן לא מודע מגלים אמביוולנטיות רבה ביחס לשינוי, מה שעלול להכשיל כל טיפול וכל מטפל. ככל שהדבר ייראה משונה, יש המפיקים רווח משני ממצב של אומללות וסבל, הפוטר אותם מלקיחת אחריות או מהתמודדות. אין בכוונתי להעמיס עליך את האחריות למצב, ובהחלט יתכן שקיימת כאן איזו אי התאמה אחרת. אבל לפני שמקבלים החלטה, חשוב להביא בחשבון כמה שיותר זוויות מבט. כך או כך, אם את מרגישה שהטיפול 'הורס לך', ושתתקדמי טוב יותר בלעדיו - אז נגמרה הדילמה. בהצלחה ליאת

07/07/2007 | 04:01 | מאת: נואשת...

ליאת שלום, ראתי את תשובתך שוב ושוב ושוב , ניסיתי לחשוב מה הסיבות באמת האמיתיות לתקיעות בטיפול, הצלחתי למצוא כמה ורוצה לשתף אותך בהן ,זה האופי הזה שלי, הקושי של להתמסר ולתת אמון, בנוסף לכל הצרות אני בדיכאון משתק ומקפיא ולא מאפשר לי להתפנות לטיפול. ניסיתי תרופות אנטי דכאוניות אבל ללא הואיל. מבחוץ אני כל כך בסדר שזה מפחיד אותי איך הפנים שלי כל כך דכאוני והחוץ בסדר גמור כל כך קשה לראות עליי סימן שאני שרויה בדיכאון. הדיכאון התחיל לפני 3 שנים . אני משוכנעת שחייב חייב חייב להיות משהו שגרם לו. והבעיה הגדולה היא שאני לא מצליחה להבין מה גרם לו לעלות ולהציף. מנסיונך ,איך אפשר לרפא דיכאון עקשן כמו שלי? אני נואשת............ לגמרי. אני נשארת בטיפול למרות הקושי כי אני באמת באמת רוצה בשינוי. טוב, וגם בגלל שהמטפלת מקסימה,ואני אוהבת אותה :-) ומתסכל אותי שזה לא עוזר. אני כבר אובדת עצות. ומרגישה שהסבלנות שלי אוזלת. בא לי לוותר. ואני צריכה מישהו שלא יתן לי!! ואין.... סליחה שמסיימת בנימה לא אופטימית. בתודה מראש.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית