ליאת יקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שבת שלום, אשמח לקבל ממך תגובה לבעיה שהעלתי כאן- http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-738,xFT-654319,xFP-654319,m-Doctors,a-Forums.html דרור ענה לי תשובה דיי מספקת שנתנה לי חומר למחשבה, ובכל זאת מעניינת אותי גם דעתך בעניין. תודה דנה
ערב טוב דנה, לצערי, בכל פעם שאני מנסה ללחוץ על הלינק שלך, המחשב שלי נתקע. האם התכוונת לשאלה על האח? אם לא, אנא פרטי את נושא השאלה. יש לי כאן מצוקה טכנולוגית זמנית... תודה ליאת
היי ליאת, אחרי פגישה קשה "בחרתי" להתמודד עם הדברים על ידי בריחה. לקחתי הפסקה של חודשיים (חודש שלי ועוד חודש חופש של המטפלת) . זו פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה אחרי שלוש שנים של טיפול, במהלכם אף פעם לא ביטלתי פגישה ולא אחרתי. אני מבינה למה לקחתי את ההפסקה, התובנות שם ההבנה כמה אני משחזרת דברים וכמה לא נכונה לי ההפסקה גם שם ובכל זאת אני לא מצליחה להביא את עצמי לבצע את הדבר הנכון. אז בעצם אני שואלת, איך לעזאזל אני מצליחה להתעלות מעל האוטומט ומניחה לתובנות להנחות אותי. מאז אותה פגישה אני מעורערת לגמרי, מרוב חוסר איזון אני מוצאת את עצמי כל הזמן נופלת ונתקעת בדברים (הגוף שלי כבר מלא פצעים), אני מתה לראות את המטפלת ובכל זאת פשוט לא יכולה..