מקווה לטוב

היי. טוב אז גם קראתי לו את תשובותייך. טען :"זה לא נפתר בקלות". :) בכל מקרה הטיפול הזוגי יהיה ובמסגרתו לעיתים אני יודעת שהמטפל מעוניין להפגש עם כל אחד בנפרד (יודעת גם מנסיון אישי, הייתי עם הגרוש שלי, לא אצל אותו אחד). למרות שמגוחך בעיניי אחרי 5 חודשים ללכת עם אהוב. ההתחלה צריכה להיות עם זיקוקין והכי כיפית, ואילו אנו עברנו תלאות בשלושה החודשים האחרונים. כמובן שהוא חייב ללכת גם לטיפול האיש לבד אצל מטפלת פסיכולוגית. אני גם חושבת שזו בעיה התנהגותית "פרועה" לשכב על הרצפה עם דמעות ללא הפסקה, לערב את כל החברים החברות והמשפחה של שני הצדדים כדי לשכנע אותי (וגם בלערב אותה) לחזור אליו. אני מקווה שאני לא כקרש הצלה וגלגל הצלה על כך שלא קבלה אותו חזרה. זו תחושתי ובגלל זה חושבת שאנו צריכים טיפול זוגי ועזרה מקצועית שתעזור לי להאמין בו שוב ולהאמין באהבתו שלו אליי, הוא טוען שלא מוכן לחזור לכאב שהיה בעבר וללתסכול שגרמה לו.. חשוב לי לציין כי בחודשיים הראשונים הוא היה המאהב הכי מושלם שיש: מכתבי אהבה, עזרה בבית, הודעות וטלפונים בלי סוף ועוד. זה לא אומר שמטאטא טוב הינו מטאטא חדש. במקרה הזה הוא הצליח להתגבר עליה, אך כשנסתה לחזור אליו התפוצץ שוב העניין ותעתע בו שנית.כמו כן מודה שיש לו עדיין רגשות אליה. כמו שהפסיכולגית שלו אמרה לו להסביר לי שגם אחרי גירושין נשאר רגש. יוצרים קשר חדש ולאט לאט החוויות המשותפות עם בן זוג חדש והזמן שמרפא מעביר את הרגשות הלאה ומדחיק אותן הצידה.(ישנן מצבים גם שזה לא הולך מהר מאוד וזה עניין של תהליך). אני מנסה לפרש את ההתנהגות המוזרה שלו שהוא מגדיר עצמו כנרקומן וחושבת האם טיפול תרופתי כלשהו יכול גם לעזור מעבר לטיפול פסיכולוגי וזוגי, עבורנו. יש לו מצבים של עצבות פנימית ונוסטלגיה נפשית כששומע שיר או נמצא במקום כלשהו, מצחיק אבל זה בדר"כ קורה לנו הנשים ולא הגברים. הוא מיוחד אבל עם זאת יש בו משהו מתוסבך. השאלה אם את יודעת על טיפול פסיכיאטרי שיכול לעזור או שאת חושבת שרק טיפול פסיכולוגי- פרטני וטיפול זוגי שלנו יעזור? כי בכל אופן התנתי לו את המשכיות הקשר בטיפול זוגי, פסיכולוגי וחזרה למטפלת הפסיכיאטרית שהייתה לו שתתן לנו פתרון נוסף. שוב תודה אורית.

שלום אורית, נסי להתמקד כרגע בטיפול הזוגי, ולא להתפזר לכל הכיוונים. כחלק מהטיפול, תוכלו להתייעץ בשלב מאוחר יותר לגבי סיוע תרופתי - אם בכלל יעלה צורך כזה. אני מרגישה אותך נורא רוצה 'לתקן' אותו, מה שמעלה שאלה לגבי המידה בה את מקבלת אותו כפי שהוא, ובאמת רוצה בו. יש לך הרבה חומר למחשבה ולעבודה עצמית. בהצלחה ליאת