להתחיל מחדש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/07/2007 | 20:23 | מאת: דנה

רוצה לחתוך בסכין את גופי,לאורכו ולרוחבו.להוציא מתוכו בפינצטה איבר איבר.זה שכואב,זה שסובל,זה שפצוע,זה שמדמם,זה שחושב רק על מה שלא רוצה וצריכה,זה שגורם לי להרגיש כל כך רע,זה שבגללו אני מה שאני ולא מה שרוצה. ואז לסגור ולתפור ולקוות שמה שימשיך לכאוב הם התפרים.ולא אכפת לי שהצלקת כל כך מכוערת, כל כך גדולה,.אם רק אוכל להתחיל מהתחלה.(השתלת איברים מלאה)מה עושים עם "הגוש"בגרון זה שחונק ולא נותן לנשום! מנסה לשאוף בכל הכח אבל אין אויר,קשה לנשום קשה לבלוע וממש קשה לי לחיות!

לקריאה נוספת והעמקה
08/07/2007 | 01:07 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דנה, את נותנת תיאור חי ומוחשי לסבל שלך, וניכר שהקושי מכביד יותר מאי-פעם. מקווה שהזמן יביא מעט הקלה ונחמה, ושיימצאו הכוחות להתמודד עם מה שמכאיב כל כך. שולחת לך את כל החמימות האפשרית דרך מקלדת. ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית