אולי תוכלי לעזור לי לחשוב..?

היי.אני רוצה לבקש שתעזרי לי אולי לחשוב או להבין מה שקורה לי - אחרי תקופה קשה ביותר,באו שבועות רכים יותר והכל התחיל להיות נסבל יותר.ואז פתאום באה איזו הידרדרות מהירה וקצרה (למרבה המזל...) אם כי לא חמורה כפי שהייתה לפני מספר חודשים...הידרדרות שאני לא יודעת למה בדיוק לקשר אותה...אבל הנה בימים האחרונים שוב חזר השקט הכח והרצון.וטוב שכך,אני יודעת.. אבל, כל הזמן אני בתחושה שיש כמו "זליגות" כאלה, של מצב רוח כבד מאד, קודר,תחושה של אימה מחד וייאוש וחוסר טעם מצד שני.מעין עצב כבד נורא.זה לא משתלט כמו קודם,אבל זה בא במקומות שלא צפויים לעורר זאת, וזה מפחיד ומדכא.מקלקל.זה יכול לקרות פתאום אפילו כשטוב לי,כשאני עם האנשים האהובים שלי, כשטוב לי אתי, אפילו כשאני עושה משהו כיפי.לעתים זה בא בתחושת חנק ומועקה, עצב גדול, לפעמים במחשבות מבעיתות עליי או על יקיריי,פחד נורא...ולפעמים ברצון להרע לעצמי.לחתוך להשחית למות.אני מצטערת שאני אומרת.ואני לא מבינה למה זה בעצם קורה? מה זה אומר? והאם זה יכול להיפסק? האם תוכלי לתת לי כיוון? קצה חוט? אני רוצה לחזור באמת.להיות מי שהייתי.תודה ולילה טוב.

שלום ויק, נעים לשמוע שבסה"כ את במגמת שיפור. גם כשהדיכאון הנורא חולף, עדיין ייתכנו נפילות במצב הרוח וחוסר יציבות זמני. התנודות האלה הן חלק מהקיום האנושי ואיש מאיתנו אינו פטור מהן. כאשר אנחנו בתקופה רעה, יש איזו נטייה להתרפק על העבר, על מה שהיינו פעם. אבל אם נהיה ישרים עם עצמנו, נגלה שאפילו אז היו ימים פחות טובים. נדמה לי שהכיוון המעודד ביותר הוא הרעיון שהדברים משתנים כל הזמן, וגם ימים קשים מנשוא חולפים לבסוף, ומפנים מקומם לימים קלים ומוארים יותר. החזיקי מעמד, והמשיכי להשתפר כל הזמן. ליל מנוחה ליאת