פספוס

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/07/2007 | 00:58 | מאת: נואשת

שלום ליאת תודה על האיחולים, טוב שיש גם אנשים טובים באמצע הדרך,כמוך. לפעמים אני מרגישה תחושה של פספוס. אני בשנות העשרים המוקדמות ,רק תחילת החיים... איך איך זה קורה לי? מה יהיה עוד 10 שנים? אני אצטער על השנים היפות שפספסתי בלהרגיש רע... אני מבואסת מלחשוב על זה. כרגע אין כלום שיכול להצית בי חשק,כוח להמשיך לחיות. כבר 3 שנים אין... והמצב לא משתפר. סליחה אם העכרתי לך או למישהו את המצב רוח..

08/07/2007 | 01:19 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שוב, דווקא בגלל שאת בראשית חייך, אין מקום לייאוש. עדיין הכל פתוח בפניך. מותר לך לחלום כל חלום ולנסות להגשימו. ואגב, שנים יפות יכולות להיות לנו בכל גיל, והן אינן נחלתן של ילדות בגיל 20. לא הכל אבוד, האמיני לי. שיהיה לך שבוע טוב וקל יותר ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית