חברה שלי

אני חיילת ויש לי חברה טובה בכל פעם שהיא יוצאת שבת היא חוזרת עם חבורות בגוף (אני רואה זאת כשהי מחליפה בגדים היא לא יודעת שראיתי) היא תמיד מתרצת שהיא מפוזרת ונפלה וכל פעם סיפור אחר, היא אף פעם לא מוכנה שאבוא אליה בטענה שאין לה מקום לארח, בזמן האחרון היא גם נראית מרוחקת ומרחפת. חשבתי להודיע על כך למשק"ית ת"ש אבל אני פוחדת לאבד אותה מצד שני קשה לי לחשוב שהיא סובלת מה לעשות?

שלום רב לך: חברתך צריכה לפי עניות דעתי להודות ולהגיד תודה לאלאשמצאה חברה כמוךכי דרך פנייך בעניין זה אפשר להבחין על מידת הרגשות שלך כלי הסובבים אותך על האכפתיות וחברות הטובה שלך. וכן גם אם תאי גאה בעצמך על הזה הרי יש לזה מקום וזה ראוי והגיוני.ומה שאני היית מציעה לך לעשות זה ברשית הדרך לפנות למפקדים שלך ואם את רואה או מרגישה שזה לא מטולת כאות בצורה בה את מעוניינת כי את יודעת בצבא יש הרבה מצבים שדןןקא החיילים הקטנים יכולים לפקוח את ענייהם של שאר הסובבים אותם וגם להאיר את צומת ליבם. ומעשה המבורך יותר שאת יכולה לעשות רק אחרי שנסית את הראשון וראית תודאות שלא נראות לך ועדיין את רואה את חברתך ככה זה פשוט לפנות בצורה עצמית למשקית ת"ש שלכם בבסיס ולגלות תושיה ולספר את אשר עלית כאן בפורם בלי פחד וחשש . זה דבר חיובי ומעה מאד טוב אז תעזי ותעזרי אומץ ותפעלי למען עתיד חברתך. כי נשמע שישנו פה סיפור שאומנם לא יספרו לך אותו אך יכול להיות שתוכלי את לדעת אותו דרך החברה עצמה אבל רק כאשר היא תרגיש יותר קרובה ובטוחה בתוך הקשר שלכם. דרכך ברוכה והמשיכי בפועלך שלך וכאן בשבילך תמיד שולמית.

שלום לך, מדברייך את נשמעת כמי שנמצאת במצב לא פשוט. מחד, את דואגת לחברתך, רוצה שתפסיק לסבול. מצד שני היא כבר לא ילדה, ואת חוששת שאם תגלי את הסוד שלה מבלי שתרצה בכך את עלולה לאבד אותה. עצתי לך היא לנסות ולומר לה, לא כדרך בירור, אלא מתוך ידיעה שברור לך שהיא עוברת התעללות, ושכואב לך לראות אותה כך. להציע ללוות אותה למשק"ית ת"ש, לקב"ן היחידתי, ואף לגופים העוזרים לסובלים מאלימות במשפחה. בעיני זו הדרך הטובה ביותר לעזור לה, לא לחשוף את סודה מבלי שתהיה מוכנה נפשית לכך, אבל לא להעלים עין מסבל קשה. בהצלחה בדרכך הקשה אך החשובה, דרור