שוב אני

ליאת, אהלן.. שוב אני.. לא יודעת מאיפה, אבל עלתה בי פתאום שאלה קצת תאורטית אולי היום את רק ממלאת מקום, אז אם את עסוקה ועייפה נשמור את זה לפעם אחרת, בסדר? רציתי לשאול מה המקום של תובנות בטיפול? ... חשבתי היום על טיפול באנשים עם פיגור קל למשל, או אפילו טיפול באנשים ללא פיגור, פשוט עם יכולת נמוכה קצת לחשוב על איך הם חושבים. זו עלולה להישמע שאלה מתנשאת, אך לא לכך אני מכוונת. רק שואלת את עצמי כיצד מטפל עם שפה ותובנות עשירות מכוון, מדריך או מלווה מטופל שלא מסוגל לחשוב במונחים דומים לשלו.. או שחושב תמיד מאוד קונקרטי. ראיתי היום סרט על מעון כזה לאנשים עם פיגור קל ושאלתי את עצמי 'איך ליאת הייתה עובדת איתם?'. זו שאלה כללית קצת, אני יודעת, אבל באופן גס- עד כמה השינוי תלוי בתובנות..הרי איכות החיים שלנו לא תלויה בהן לגמרי.. ובכל זאת.. נדמה לי שלא כתבתי כל כך מובן..אולי הייתי צריכה לכתוב הכל בחרוזים? (סתם :-) מאחלת לילה טוב וארוך, לילך.

לילך, לילה ארוך כבר לא יהיה לי... בגדול, לא כל טיפול הוא טיפול תובנתי, וייתכנו מצבים בהם ההתערבויות יכוונו למטרות אחרות, קונקרטיות יותר או תמיכתיות. בנוסף, אני חושבת שתובנה אינה תמיד עניין מורכב כל כך. אדם מוגבל עם תובנה למצבו, יכול לעקוף בלי וינקר אדם אינטליגנטי מאד עם נוקשות וצמצום רגשי. אם מחר, במצב צבירה רענן יותר אחשוב אחרת (מה שבהחלט יכול לקרות), אחזור למקצה שיפורים. לילה טוב ליאת