שקר

אני בטיפול כבר חמישה חודשים, המטפל שאל אותי אם חוויתי התעללות מינית, אמרתי לו שלא וסיפרתי לו על הפעילות המינית שלי עם מישהו שהמצאתי, שיקרתי לו. אני מרגישה שהמקום הבטוח שהיה לי הפך למקום של שקר וחוסר ביטחון, אני לא יודעת איך הוא הבין זאת אני מתחילה לחשוב שרואים עלי שזה קרה. עכשיו אני פוחדת לחזור אליו. אני לא מסוגלת לספר ששיקרתי ובטח לא לספר מה היה שם. ואולי כדאי להמשיך בטיפול כרגיל והוא לא יבחין ששיקרתי? אני מצטערת שאני כזו פחדנית ושקרנית.

תמר שלום, את מרגישה המון אשמה על ששיקרת בטיפול, ואני יכול להבין את התחושה הזו. אבל לפעמים שווה לראות את מה שמתרחש בטיפול כמשקף משהו משמעותי בחיים, ולנסות להפיק ממנו משהו. כך למשל ייתכן והצורך שלך לשקר ולהסתיר בטיפול הוא לא משהו חדש עבורך סביב הנושא הזה, וכך את משחזרת בטיפול משהו מוכר - הסתרה הגוררת בושה ותחושה של העצמת הסוד וצורך לבנות חיים מדומיינים, לצד אשמה, על השקר ואולי גם על המעשה עצמו. היתרון בטיפול שניתן לדבר על זה. על מה שאת מרגישה על מה שאת עושה. על הפחדים שלך. גם אם לא עכשיו אז בהמשך כשתרגישי בטוחה יותר. אני ממליץ שתמשיכי בטיפול, ותנסי לדבר על זה, אפילו בלי לציין מה האירוע אם זה קשה כרגע, רק לדבר על הצורך שלך להסתיר דברים בטיפול. בהצלחה, דרור