בא לי למות

מאש שעשיתי ניותח להסרת אדנומה דרך האף , אני מרגישה שהאף שלי לא בסדר בכלל כאילו שבור יש משהו לא בסדר הלכתי לרופא א.א.ג שאמר לי בנחישות שהאף שלי בסדר רק שהוא עקום קצת , אני הייתי בהלם אף פעם לא חשבתיע שהאף של עקום דווקא הייתי מקבלת אותו כפי שהוא , התחיל הספק לחורר נשמתי והלכתי הרבה פעמים לרופאי אף אוזן גרון שאמרו לי אותו דבר אחרי שנתיים מהניתוח אני לא חוזרת להיות מה שהייתי אין לי ביטחון אני שונאת כל כך הגוף שלי אני מתעסקת עם האצבעות ומעבירה עם חלקי הגוף למשל כול הזמן שמה אצבעות על האף ומרגישה שהעצמות לא בסדר לא כמו הסובבים אותי שהאף שלי שונה , כאשר אני מתחילה לשים אצבעות על האף ולא מרגישה שהעצמות לא חלקות באף אני מתחילה לבכות לא יודעת מה לעשות יש לציין שגם עשיתי הרבה צילומים לראות שהכול בסדר ולמרות אני כול פעם מסתכלת על הדף ונרגעת קצת אני חוזרת על אותה פעולה . גם בזמן האחרון שמתי אצבעות על האוזן השמאלית והרגשתי שהיא שונה מהאוזן הימנית , אני מרגישה בסחוס באוזן השמאלית ומרגישה שהאוזן שבורה בעצמות כמו האף , גם פעם אמר לי אורטופד שהברכיים שלי פזולות כאיךו הן נכנסות פנימה והתחלתי לחשוב שגם הן שבורות גפ כך באצבעות כף הרגל ובד"כ כול דבר שאני מרגישה לא בסדר אם אני שמה עליו אצבעות מרגישה שהאיבר עצמו שבור , מה אפשר לעשות אני מתחילה להשתגע מהכאבים הנוראיים ולפעמים אני רוצה לשים קץ לחיי

רן שלום, את באמת מתארת סבל יומיומי קשה. נשמע לי שאת מפנימה מאוד בקלות דברים שאומרים לך, מתקשה להתעלם מהם או לקבל אותם ועוסקת בהם באופן מרובה. החרדות האלו מרוכזות בעיקר סביב הגוף, וסביב שברים בגוף ואולי הן מיצגות תחושה שלך שמשהו בך לא בסדר, שבור. תחושה שלא מקבלת ביטוי מילולי אלא רק דרך הגוף. אני ממליץ שתפני לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש כי הסבל שאת מדברת עליו הוא קשה וחשוב שלא תתמודדי איתו לבד, דרור