PAXXET

בת 26+1, לפני חויים עברתי גרידה בסוף חודש 2 עקב אי הופעת דופק בעובר. חזרתי הביתה לאחר הגרידה במצב מצויין ויום למחרת נתקפתי ברעד בלתי ניתן לשליטה, הזעה,יובש בגון וחולשה כללית בכל הגוף.טופלתי ב"אסיבל" בהתייצבותי במיון. ללאחר מכן לקחתי שבוע ימים "וואבן" והבעיה העיקרית שהפסקתי לאכול-לא הצלחתי להוריד פירור בגרון והייתי דוחפת עם מים כמו תרופה כל דבר. התאוששתי לאחר שבועיים, חזרתי לעבודה והתחלתי לאכול שנית, ביום חתונה של אחי שוב פעם התחלתי להרגי רע והאי יכולת לאכול הופיעה שוב.(לכך נלוו גם טיפול שיניים,עקירות שמהם פחדתי).ביום האחרונים התחלתי להתאושש שוב... יש לציים כי מזה 3 שבועות אני מתלוננת על משהו שתקוע לי בגרון. בדיקת רופא א.א.ג וצילום חזה לא העלו דבר. התחלתי לקחתPAXXET , רופא המשפחה מסר שיש לקחת אותו למשך חצי שנה ושרק בשבוע ה-3 מתחיל להשפיע לטובה. האם אני נמצאת בסוג של דיכאון??כי אני לא חושבת על ההפלה שעברתי! ואם כן, האם הטיפול התרופתי יעזור???האם מחלימים מזה לגמרי??האם הכדורים הם ממכרים??והאם שיחות יועילו יותר מהכדורים או שיכול לצמצם את משך נטילת הכדורים?? תודה מראש רופא המשפחה

שלום לך, את עברת אירוע לא פשוט שהשפיע עלייך למרות התחושה המודעת שלך שאת לא עסוקה בזה. נזקקת לעזרה תרופתית בכדי להתגבר על הסימפטומים שאת סובלת מהם. למיטב ידיעתי פאקסט אינה מתאפיינת בהיותה תרופה ממכרת במיוחד, בשונה מהוואבן. בכל מקרה רצוי להתייעץ עם פסיכיאטר בנוסף להתייעצות עם רופא המשפחה. הסימפטומים שאת מתארת הם סימפטומים חרדתיים בעיקרם. והם מצביעים על משהו לא מעובד סביב האירוע שחווית. עצתי היא שלצד הטיפול התרופתי תתני את הדעת על עיבוד האירוע, אפילו בעזרת כניסה לטיפול בשיחות ממוקד. דרור