איך יש אנשים

איך יש אנשים שחושבים בלי להתבלבל שאם הייתה להם ילדות עם עבר של התעללות קשה אז מותר להם להתנהג בצורה סוטה לאנוס ולבגוד וכולם צריכים לסלוח להם ולהבין אותם תמיד? איך יש אנשים שתמיד סולחים להם? נמשכים אליהם? סומכים עליהם? איך יש אנשים שחושבים שאם הם עשו משהו רע כי השד השתלט עליהם ולא שהם התכוונו, אז אם הם ישבו ביסורי מצפון או יתחננו ויבטיחו שיהיה פיצוי אז זה בסדר ואפשר לסלוח? איך יש אנשים שרוצים להאמין להם כל פעם מחדש? איך יש אנשים שחושבים שאם תיתן להם משהו והם ירעיפו עליך שבחים ויאמרו לך המון פעמים תודה עד שתחנק, זה הופך להיות הכי בסדר מבחינתם לבקש עוד ועוד ועוד? איך יש אנשים שממשיכים לתת בלי גבול? איך יש אנשים שמחפשים רק מה רע באחר ומצפים שכל העולם ישתנה בשבילם רק חלילה לא הם, כי הם בסדר? איך יש אנשים שמוכנים להשתנות רק למען אלה? איך יש אנשים שלא מוכנים לקבל שיש להם תכונות מגעילות? למה כל כך קשה לאנשים לקחת אחריות? אלו לא שאלות באמת. אבל ראית מישהו עם תפיסה כזאת שעבר טיפול והצליח להשתנות?

שחר שלום, עלתה בי השאלה כשקראתי את דבריך מה הביא אותך לשאול את השאלה ומאיזה כיוון. אתה יכול להשיב או לא, נתון לבחירתך. בכל מקרה בנוגע לשאלתך, כדי להשתנות בטיפול יש צורך במינימום רצון לשינוי. בחלק גדול מהמקרים שהצגת לא נשמעת מצוקה או רצון לשינוי ואז אין סיבה לרצות בשינוי, ומכאן גם שאין שינוי בטיפול. דרור