שבר בפין, חרדה עזה ופגיעה בתפקוד...

שלום רב, בעיתי ממש קשה וטודנית באופן עמוק וחריף ביותר. אני בן 28 מטופל בפבוקסיל כנגד היפוכונדריה וטורדנות כפייתית קשה. מאז שקראתי לפני כ 3 שנים על היווצרות שבר בפין לאחר פעילות מינית אינטנסיבית ופרועה, אני מנוטרל לגמרי מבחינת התפקוד המיני שלי. כלומר ממעט כמה שיותר יחסי מין/אוננויות (ושהיה כמה שיותר מרווח בין האקטים כדי שהפין יחלים/ינוח) ושאני עושה זאת כבר, אני עושה זאת בחרדה גדולה (וממהר לסיים את זה) ומייד לאחר מכן אני מרגיש כאילו לקיתי בשבר זה (הדבר מלווה גם בכאב בפין). החוסר בפורקן גורם לי לעצבים לרעב מוגבר ובנוסף מתוך חשש להחרפת השבר אני גם לא עוסק כמעט בפעילות גופנית. עכשיו שיש לי בת זוד אני חרד ביותר מכל מפגש עמה וחושש שהחוסר במין חודרני יפגע בקשר (בנוסך לעצבנות והחרדה). כמה רופאים ששאלתי בתחום וענו שהסיכוי נדיר וכו' לא עוזרים לי, שתפתי בזה גם את הפסיכיאטר והדבר לא מרפה ממני. איך אני יוצא מהברוך המסריח הזה? אני מרגיש שבור וגמור. בתודה מראש, רני.

שלום רני, אתה מתאר חרדה ועיסוק כפייתי באפשרות של שבר בפין, אך מהותית אין זה שונה מכל פחד אחר מפחדיו של ההיפוכונדר. כמו שאתה מציין בדבריך, הסברים הגיוניים נראים חסרי תועלת, ואין בהם כדי להרגיעך. לא ציינת מתי התחלת את הטיפול התרופתי, אך עליך להביא בחשבון שהשפעתה המלאה של התרופה מגיעה לאחר כחודש ימים, ואם טרם חלפה תקופה זו, יש לצפות לשיפור. בכל מקרה, כדאי מאד להשקיע מאמץ גם בטיפול דינמי, שיכוון לתכנים המאיימים המסתתרים מאחורי הסימפטום. קח בחשבון שמדובר בטיפול ממושך, אך שכרו בצידו. בברכה ליאת

הי ליאת, את הכדורים אני לוקח כבר 5 שנים באפן רצוף - אני מניח שהם כבר לא כל כל עוזרים (פתחתי סבילות כנגדם). בכל מקרה אשתף את הפסיכולוגית שלי בעניין זה (על אך המבוכה הצפויה). אין לעיסוק באיבר זה גם תוספת כלשהיא בחרדת סירוס? כואב וחרד ביותר, רני.