ליאת

היי ליאת, במשך שבוע ימים הסתובבתי עם תחושה,שאפילו אלוהים חונק וסוגר עליי. ובעצם שוב אני מובלת לאותה הנקודה,של אין מוצא.זה כאן ועכשיו ואין דרך חזרה, הרגשתי איך הכל פועל לרעתי,גם כאשר אני באמת מנסה.ידעתי שבלב שלם אוכל להסתכל במראה,ומעבר ללראות את מה שאני תמיד רואה, לומר לעצמי ביושר שניסיתי,את כל מה שאני מסוגלת ויכולה.והיום אחרי שדיברתי איתה,(ודי היה לי ברור מה אשמע)הפתיע אותי תשובתה.היא אומנם אמרה את כל האמת שלה(ואני תמיד חושבת שעדיף אמת כואבת שנאמרת,מאשר כואבת שנעלמת)ויחד עם זאת את הסכמתה.הופתעתי וסוף סוף לטובה.אני יודעת שאעשה מצידי כל מה שרק אוכל בנושא ההוא,על מנת שהיא לא תצטער על כך,ולא רק בגלל הצורך שלי עכשיו,אבל כן רק בגלל שהיא העיזה למרות כל החשש(מיותר לטעמי אבל עדיין חשש) וראתה אותי ואת רצוני,מה שלא קורה הרבה אם בכלל! והאמת שבתוך על הסערה שמתחוללת בתוכי הצלחתי להרגיש סוג של הקלה.אני מאחלת לעצי יותר משלה שאצליח באמת לא לאכזב אותה!שבת שלום.

היי דנה, כמו שפעם כבר הזכרתי איפהשהו, איש עסקים אחד לימד אותי שכאשר מישהו מתמקח איתך, הוא כנראה גם מתכוון לשלם. לפעמים מה שמתחיל בהיסוס ובדיקה יכול לצמוח למחוייבות הדדית עמוקה. נעים לי לשמוע שאת חשה הקלה. נסי להנות ככל יכולתך מהשבת. ליל מנוחה ליאת