אני לא רוצה להימאס

אני לא רוצה להימאס ולהלאות כאן...אני מדווחת על שיפור מחד, ומרבה לפנות אליכם מאידך,וזה אולי נראה לך מוזר.אז אנסה להסביר קודם שאשאל את שאלתי. אם להשוות את עצמי לכלי קיבול - אז קודם הייתי כלי שבור לרסיסים, ואחכ לכלי שתוקן ונותר ריק, ואילו עכשיו הכלי לאט לאט הולך ומתמלא....אבל מדי פעם, בגלל שהדרך רב גונית, ולעתים יש בה בורות ומהמורות, המים קופצים החוצה ונשפכים ממנו....לפעמים זה גורם לכלי הזה לחשוב שהוא לא יכול למלא את תפקידו ככלי קיבול מוצלח.וכל מה שהוא יכול להיו זה כלי שבור לרסיסים המחכה שיתקנו אותו.את מבינה? אז אני נאחזת בכל מה שאני מרגישה שיכול לעזור לי כשה"מים" שלי נשפכים ואני צריכה למלא שוב... עד כאן ההסבר.ושאלתי היא, האם ייתכן שאני כבר לא זקוקה לטיפול ושהנבירה בעצמי דוקא מזיקה לי ? אולי מעכבת החלמה? אני מרגישה שאני לא יכולה בלי, ושאני לא רוצה בלעדיה,ושאני חייבת דמות מטפלת,(לכל החיים)אבל האם אפשר להיות בקשר טיפולי ולהבריא ו"לגדול" יחד איתו? האם זה אפשרי? או שאני רוצה משהו שמזיק לי?

מה שרשמת הזכיר לי סיפור שקיבלתי במייל. מידי "רומנטי" אבל יש בו בכל זאת משהו. אם אפשר אז בבקשה בסין היה אדם שתפקידו לספק מים מבית לבית. היה לו מוט על כתפו, 2 ווים וכלי חרס אחד על אחד מהכלים היה סדק, והשני היה מושלם. מהכלי של הסדק נזלו מים כל הדרך, והוא סיפק מים מחצי הכמות. הראשון הגיע תמיד מלא מים. הכלי הראשון היה גאה על עבודתו המושלמת. הכלי השני התבייש. לאחר שנתיים של עבודה משותפת, פנה הכלי הפגום לכלי המושלם, ואמר לו שהוא מתבייש שעבודתו נאמנה אבל לא מושלמת. אני מספק חצי הכמות מהמים לבית, וחצי מהכמות נוזל כל הדרך. המוביל הסיני עלכך ענה לו האם ראית שבצד הדרך יש שביל של פרחים? אני ידעתי את חסרונך , ופזרתי תמיד מלא מלא זרעים של פרחים, אתה משקה את הפרחים, ואני תמיד קוטף את הפרחים, מביא הביתה את הפרחים מקשט אתביתי בפרחים. אם לא היה קיים הסדק, בכלי שלך לא היו צומחים פרחים, ולא הייתי קוטף פרחים, מביא הביתה והיופי הזה לא היה מגיע אל ביתי מוסר השכל לכולנו יש פגמים, כולנו כלי חרס שבורים. פגמים האלה יש לכולנו עושים את חיינו צבעוניים ומענינים ועשירים.

שלום ויק, גם אם אצטרך לחזור על עצמי כל שבוע, אמשיך לכתוב לך כל הכבוד על הדרך שאת עושה. את לא נמאסת ולא מלאה. מרגש לראות את הדרך שאת עושה, ואני מאמינה שיש מי ששואב מההצלחה שלך כוח. בעניין הטיפול, קשה לי להשיב לך מכאן. יש אנשים שמעדיפים שלא לחטט בתוך עצמם, ויש כאלה שבוחרים להיות בטיפול שנים רבות. שתי הבחירות מכובדות בעיני, ואין בהן - כשלעצמן - משהו שיכול לעכב התפתחות וצמיחה. עשי מה שטוב ונכון לך, ללא אשמה או פחד. שבוע טוב ליאת