מה אחרים חושבים

שלום, כל פעם שאני מוצא עצמי מאוכזב בגלל שאני לא מצליח או לא אוהב את מה שאחרים חושבים עליי, חברים אומרים לי - עזוב מה אחרים חושבים,הכי חשוב מה אתה חושב על עצמך. נו באמת....הלא ברור לכל אחד שהדימוי העצמי של אדם נקבע במידה רבה ע"י הפידבק שהוא מקבל מהסביבה-השבחים על עבודה טובה,ההיענות החיובית בפלירטוט עם נשים וכו' וכו'...ביטחון עצמי בלתי מעורער מתפתח רק כאשר אדם מצליח במה שהוא עושה,לא כאשר הוא מקבל חיזוקים שלא ברור כלל אם הם משקפים את המציאות. איך מחזקים את הביטחון העצמי כשהתוצאות בשטח הן לא בדיוק פסגת השאיפות?

זו ביוק הנקודה שאנו לא חייבים להיות בפסגת השאיפות כדי להרגיש טוב עם עצמנו. בטחון עצמי ואהבת עצמך אינה פונקציה של שאיפה או מקום. ברגע שאתה מרשה לעצמך להתאכזב לטעות ולא להיות מכשיר לביצוע שאיפות וחלומות אז גם החלומות והשאיפות הופכים יותר לרצון מאשר למדד עצמי. נכון זה חשוב מה אחרים חושבים אבל כמוך ככולנו המחשבות שלנו על אחרים בעיקר אם הם ביקורתיות הן מגיעות ממקום חלש ולא ממקום חזק. תפרגן לעצמך ותמשיך לחלום גם אם חלק מהחלומות יהפכו למציאות וחלקם לא אהבת עצמך כפי שאתה זה מה שתמיד ישאר מציאות.

נאום יפה,אבל לצערי החיים לא עד כדי כך פשוטים.....

שלום אלעד, בעולם הפסיכולוגיה, לפחות בגישות מסויימות שולחים אותך לבדוק איך היה פעם עם ההורים. נסה לשאול את עצמך איך היה עם ההורים שלך כשהיית קטן? אמא, אבא. איך הם הגיבו אליך כאשר הצלחת וכאשר פחות? סמכת על התגובות שלהם? הרגשת שאתה מאכזב יותר מידי? או ההיפך? תלות בסביבה קיימת תמיד, אבל מצב רצוי ויציב הוא מצב שבו התלות בתגובות הסביבה תהיה חלשה יותר. כלומר, שלא תהיה כבול כל-כך אליהן, באופן ששבחים לא ינפחו מידי ושכשלונות לא יפרקו. זהו מצב מאוזן יותר שניתן להגיע אליו, ובדרך כלל, אם מעוניינים להשתנות, מסתייעים בעזרה מקצועית מבחוץ. תהליך ארוך ובטח שלא פשוט. מדובר בנושא בסיסי, וכמובן, שכמה משפטים שאתה קורא באינטרנט לא יפתרו את הבעייה, אך יוכלו לפתוח לך פתח להמשיך. אתה צודק, לא הוגן לומר לאדם מלא בתסכולים לקבל אותם כי "ככה וככה". אבל אם תחווה פידבקים חיוביים מספיק ואמיתיים שישביעו רצון וימלאו אותך ממש (בטיפול פסיכולוגי אמיתי, למשל), אז גם יהיה מקום לקבל את מה שמצליח פחות. כפי שהבנת, זה מאד לא פשוט וההתחזקות היא תהליך של עבודה קשה ורצוי להיעזר במי שמבין.

שלום אלעד, ראשית, אני רוצה לשלוח מילה חמה לכותבות נורית ומשתתפת, שכתבו יופי של תשובות - אני ממליצה לקרוא אותן בתשומת לב. אתה צודק בהתרשמות שלך שבניית ביטחון עצמי היא תהליך מורכב, שכולל דינמיקה מתמשכת בין פנים וחוץ: האופן שבו אני רואה את עצמי נבנה גם באמצעות ההתבוננות של אחרים בי, והאופן בו אני תופס ומבין את הפידבקים מבחוץ תלוי בסכמות הפנימיות שלי. כך נוצרים מעגלים שמחזקים אלה את אלה, ולפעמים קשה להפריד ולדעת האם אני לא מקבל מהסביבה משוב מיטיב, או שאין לי את הכלים לראות מה הסביבה נותנת לי. אני רוצה להציע לך להשתמש בדיאלקטיקה הזו בין פנים וחוץ במאמצים שלך לפתח ביטחון עצמי. כלומר, אני מציעה לך להתבונן בתחושת חוסר הביטחון שלך ולשאול לגביה שאלות: האם יש הסברים אחרים פרט להסבר שנתת לסיטואציה מסוימת? האם אדם אחר שאתה מכיר היה מגיב אחרת בסיטואציה מסוימת? וכן הלאה. בנוסף לעבודה העצמית, אני מאד ממליצה על טיפול פסיכולוגי פרטני או קבוצתי, שיכול לסייע בהבנת התהליכים הפנימיים וביצירת השינויים שאתה מעוניין בהם. בהצלחה, אורנה