שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/07/2007 | 17:22 | מאת: לי

שלום רב, אני בת 31 וחבר שלי בן 33 אנחנו חיים ביחד במשך שנתיים. הקשר שלנו הגיע קצת למצב של תקיעות והבעיה היא בעיקר בגלל שעלה נושא החתונה אני כבר בגיל שאני רוצה להתחתן ולהביא משפחה וילדים, ואילו חבר שלי ממש לא מרגיש לחתונה וגם לא לילדים... ואני ממש לא יודעת מה לעשות... מצד אחד הוא אומר לי שהוא רואה אותי בתור האשה שלו אבל כל הקטע של החתונה ממש מלחיץ אותו..ושאנחנו רבים הרבה ושלא כיף לא אז איך הוא יכול לחשוב בכלל על חתונה שאלתי אותו אם הוא רוצה להפרד? שאלתי אותו אם הוא עדיין אוהב אותי? והוא אמר שכן ושהוא רוצה שנלך ליעוץ זוגי... לי פשוט נראה שהוא לא אוהב אותי מספיק כי אם כן אז הוא היה שמח שאני אוהבת אותו ומציע לי נישואים....חשבתי לעזוב את הדירה אבל ממש קשה לי לעשות את הצעד הזה? כי מצד אחד הוא באמת אוהב ומצד שני הוא לא רוצה להתחתן ואני ממש לא רוצה לבזבז את הזמן שלי, על קשר שלא יוביל לחתונו בסופו של דבר ומה שמרגיז אותי שאני שואלת אותו מתי לדעתו הוא יהיה מוכן הוא כל הזמן אומר שהוא לא יודע... אני מרגישה כבר ממש חסרת ביטחון עם הקשר הזה אני מרגישה שכל הזמן אני צריכה להגיד לו מה לעשות לגבי הזוגיות שלנו, וזה לא עושה לי טוב להגיד לו שיגיד שהוא אוהב אותי שיחבק אותי שינשק אותי שיראה חיבה ואהבה.. נמאס לי כבר מהמצב הזה......... מה עושים?

31/07/2007 | 20:57 | מאת: חברה

תגידי הוא מזל קשת?

01/08/2007 | 19:48 | מאת: לי

לא, הוא לא מזל קשת. למה?

01/08/2007 | 20:40 | מאת: רחל

למרות הקושי מבחינתי הייתי מציבה אולטימטום אם עד תאריך מסוים זה אין הצעת נישואים הייתי עוזבת... את לא יכולה לחכות לו כי אם אין לו ענין להתמסד הרי לא ברור שמייד תמצאי את בחיר לבך השני ולכן אין לך זמן מיותר... או שהוא יבין את המסר ואם הוא באמת אוהב אותך וגם מסוג האנשים שמסולגים להיות בקשר מחייב יופי.. ואם לא אז ה לא זה חבל לך לבזבז זמן יקר מעוד עליו.

01/08/2007 | 21:02 | מאת: פומיקי

תני לו זמן לחשוב. לא מומלץ להלחיץ את הבחור, ובטח שלא להציב לו אולטימטום.

01/08/2007 | 22:03 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום לי, אני חושבת שלפני המעשים, יש לא מעט דברים שכדאי לחשוב עליהם - עם עצמך וביחד איתו. בשלב הראשון, הייתי מחזירה את מוקד הדברים אל עצמך, ואל הבחירה שלך בו. אני מתכוונת לכך שעוד לפני שהרצונות שלו נכנסים לתמונה, כדאי שאת עצמך תדעי מדוע את בוחרת בו לבעל, ואיזו "עסקת חבילה" את עושה (זו תמיד עסקת חבילה, אבל כדאי לדעת איזו). למשל, נניח שמדובר בבחור שנוטה לפסיביות באופן כללי - קשה לו להחליט, קשה לו להתחייב, צריך לכוון אותו בכל מיני נושאים... אם הוא כזה, חשוב שתביני שהנטייה הזו קיימת לפני החתונה (ונדמה לי שאת בהחלט מרגישה אותה כרגע), אבל היא מתעתדת להישאר גם אחריה, וחשוב שתבחרי בו מתוך ראיית התמונה המלאה. אחרי עבודת החשיבה עם עצמך, בהחלט כדאי שתדברו זה עם זו בכנות ובאומץ. אני חושבת שאת רעיון הייעוץ הזוגי לא כדאי לפסול על הסף, משום שלפעמים הדיבור בנוכחות מטפל מעמיק וממקד את הדברים. בעיניי, הרעיון הזה דווקא מעיד על רצינות כוונותיו. ומעבר לכל זה, נסי להירגע, להיזכר מה חיבר ביניכם, ולהנות מהשהות המשותפת שלכם. בהצלחה, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית