הייייייייייייייייייייייייייייייי

שלום! אני מטופלת כבר שנה וחצי במשך פעמיים בשבוע. המטפלת שלי אינה משתמשת במגע.לא דיברתי איתה על זה אך, כתבתי לה מייל. היא ענתה לי שאינה נוהגת בטיפול להשתמש במגע אך אפשר לדבר על זה ולחשוב יחד מה אפשר לעשות. אני לא הסכמתי לדבר איתה על זה וסגרתי את הנושא. אך אני שואלת את עצמי איזה מה יש לדבר על זה אם ממילא זה לא הדרך שלה? זה לא יתן לי מענה. אופציות אחרות יש? תודה תמי

שלום תמי, אני מתארת לעצמי שהמטפלת שלך היא פסיכולוגית קלינית, כלומר הכלי הטיפולי שלה הוא מילים. בטכניקות טיפוליות אחרות אפשר להשתמש במוזיקה, בתנועה, ביצירה, אבל בפסיכולוגיה הקלינית משתמשים במילים. והמילים הן אלה שמנסות לגעת, שמתייאשות מלגעת, שמתקרבות ונסוגות, שמגבילות ומחבקות. ככה זה... בין אם ידעת זאת כשפנית לטיפול פסיכולוגי ובין אם לא, מותר וחשוב שתדברי בטיפול גם על החסר, על הכמיהות שלא מתגשמות. ככה זה בחיים, וככה זה בטיפול - הרבה חסרים ללמוד לחיות איתם. ואני חושבת שלמילים יש דווקא לא מעט לומר על זה... בהצלחה, אורנה

אני לגמרי מבינה אותך, גם אני הייתי שם. אני חושבת שזה שהיא אמרה שתדברו על זה ותחשבו מה אפשר לעשות זה לא סגירת דלת לחלוטין. גם המטפלת שלי אמרה שאינה נוהגת לעשות זאת בטיפול, אבל אחרי חודש בערך היא חיבקה אותי. לכן אולי בכל זאת שווה לך לדבר איתה.