שלום

שלום. אני סובלת מאיזושהיא דילמה : יש משהוא בהתנהגות שלי שלעיתים "מתפלק" לי להעביר – שלא מרצוני – תשדורת של סקס. או כאילו בא לי בדיוק עכשיו סקס או אני חושבת על סקס – תשדורת שאני באופן אישי חווה אותה כמשהוא שנחווה על ידי האחר ומפדח אותו או הורס את הסיטואצייה. העניין שזה תופס אותי גם ברגעים הכי הכי רשמיים. מה עושים ? איך מתמודדים ? ברור לי שכולנו רק בני אדם, אבל מצד שני אנו חיים בעולם שכן מאוד מסתיר את עניין המין עצמו והופך אותו למשהוא שלא מדברים / חושבים / עושים בגלוי.... אז איך מתמודדים עם דבר כזה ? לעיתים זה גורם לי לחשוב שהרסתי סיטואציה שלמה כי נפלתי במאזן אימה הזה של "מי יחשוב על סקס קודם" כי הרי כולנו משדרים איזה פאסון ביומיום ועושים מאמצים להסתיר שזה עובר בראש.... אז מה דעתכם ? איך להסתיר "יותר טוב" ומה עושים כדי להקדים תרופה ?

שלום שירית, נדמה לי שלפני שנחשוב איך מסתירים כוונות מיניות, כדאי לחשוב למה זה קורה לך. האם הסקס מאפשר לך להרגיש 'שווה' בהשוואה לתחומי תפקוד אחרים שלך? האם באמצעות הסקס למדת להשיג אינטימיות וחמימות (ולו לזמן קצר) שלא היית משיגה אחרת? העובדה שאת משדרת תשדורות מיניות גם באירועים רשמיים, בהם התנהגות כזו אינה מקובלת, יכולה להעיד על סוג של תגמול חזק, שאינך משיגה בנסיבות אחרות. שווה להתבונן מקרוב בנטייה הזו, לעמוד על מקורותיה ולטפל בהם בעזרת איש מקצוע. . אם את כבר בסיטואציה קרובה ואינטימית, והגבר שממול באמת מוצא חן בעיניך, מאזן האימה נראה מיותר, לפחות בעיני. אני יודעת שאני בדעת מיעוט בעניין זה, אבל איני מאמינה במשחקים והצגות. לשדר כוונות מיניות עדיין אין פירוש הדבר מימוש מיידי שלהן. את המימוש הלכה למעשה כדאי באמת להשאיר למי שראוי לכך, ולרגע הנכון. ליאת