בלי לפגוע באף אחד

אני בטיפול 11 חודש ועדיין לא מרגישה נוח מול המטפלת שלי, חברים שהיו בטיפול אומרים שתחושה של נוחות ואמון מתבססות יחסית די מהיר אפילו בפגישות הראשונות. אבל אצלי עדיין משהו תקוע מסרב להשתחרר. דיברתי איתה על זה אלף פעם, היא מאוד מקשיבה ונחמדה, אבל משהו בה אולי גורם לי להסגר, מה שעוד יותר מפריעה לי היא העובדה שהיא לא מרגישה אותי אם אני עצובה או שמחה אם אני אמיתית או פשוט לא משתחררת. ואני עדיין נשארת עם אותם בלמים שהיו בי תמיד אני לפעמים אפילו מרגישה בחדר שהיא לא מתייחסת לנושאים חשובים או לדברים שקשים לי, כאילו פוסחת מעליהם, במקום שהיא תביא אותי למקום הבטוח היא נשאבת איתי למקום הסגור והקשה שלי, היא לא מעזה לגעת במקומות כואבים ואני כל הזמן מרגישה שאם היא לא תיגע ואני לא אגע אז אני אשאר בזכוכית הזו לנצח. שקלתי ללכת לבדוק פגישה או שתיים אצל מטפל אחר לראות אם הוא מרגיש אותי או שאולי יצליח לגרום לי להרגיש שאני במקום בטוח ומחזיק ואולי בכלל לחפש מטפל ממין זכר ואולי היא פשוט רגישה אבל חסרה את הכלים להגיע אל המעבר לעצמי. מה לעשות? באמת שבדקתי עם עצמי איך אני יכולה לעזור לה כדי שיעזרו לי אבל זה לא עובד היא פשוט לא קולטת אותי, את הכאב שלי, את הפחדים שלי, את הגרסא המבויימת של עצמי. יכול להיות שבאמת יש מטפלים שלא יכולים לעזור?

רציתי להרגיע אותך - אנחנו לא צריכים להאכיל את המטפלים בכפית. אם את מרגישה שאת צריכה כל הזמן להסביר לה ולעזור לה כדי שיהיה לה האומץ לגעת במקומות כואבים, כנראה שהיא לא מספקת את הסחורה. זה שהיא נחמדה ורגישה זה מעניין את הסבתא גם חברות שלי רגישות ונחמדות ועדיין את הכאב, הבכי, והדברים הלא גלויים אני חווה בחדר הטיפולי. לכי תנסי מטפל אחר מנסיון אני אומרת לך שכבר בפגישות הראשונות את כבר יכולה לדעת אם זה הולך להיות מסע משותף או עבודה שחורה חד צדדית. בהצלחה ובמקום "לא לפגוע באף אחד" אל תפגעי בעצמך

רעות שלום, ראשית ייתכן בהחלט שמשהו שקורה ביניכן לא מאפשר לך לבטא את הקשיים שלך. ניתן לדבר על מה שקורה ולנסות לפתור זאת, וניתן לנסות להחליף מטפל. לעיתים ניתן להרגיש בתחילת טיפול שזה המטפל הנכון. אבל הדבר משתנה לא רק ממטפל למטפל אלא גם ממטופל למטופל. עבור חלק מהאנשים כניסה לטיפול ומתן אמון היא סוגייה רגישה וקשה ביותר הלוקחת זמן רב. ישנם מטפלים הבוחרים "לתקוף" ישירות את הקושי לתת אמון. ויש הבוחרים לתת את הזמן, לכבד את החששות של המטופל. לעיתים קרובות ישנו פירוש, שגוי לדעתי, שהמטפל לא שם לב שהמטופל "מציג" חזות שמחה או חזקה. אני חושב שייתכן והמטפלת שלך שמה לב אבל בוחרת ללכת בקצב שלך. אם את מרגישה שזה לא מתאים לך ולאחר שדיברת איתה לא נעשה שינוי, את יכולה לבדוק אצל מטפל עם סגנון טיפול אחר. דרור