ילד אינדיגו!

שלום לכולם. האם מישהו יכול להסביר לי מה המונח ילד אינדיגו אומר?

מי הם "ילדי האינדיגו": ילדי האינדיגו מהווים קבוצה מיוחדת , אשר הגיעה לכדור הארץ כדי לשנות את המערכות הפוליטיות , החינוכיות , התזונתיות , המשפחתיות ועוד למען עולם טוב יותר. ילדי האינדיגו מסווגים פעמים רבות כמי שסובלים מהפרעות קשב או הפרעות קשב היפראקטיביות. הם ה- א-נורמטיבי הנוכחי אשר מבשר את הנורמה אשר תהיה נחלת הכלל בעולמנו, בזמן זה של שינוי אבולוציוני (פיזי ורוחני) שעובר כדור הארץ ועוברת האנושות כולה. למה הם נקראים כך? ילדי האינדיגו, נקראים כך מפני שאישה בשם ננסי אן - טאפ הייתה הראשונה להבחין כי לילדים מסוימים יש צבע חיים חדש בגוון אינדיגו ( סגול כחול - כהה ) בשדות ההילה שלהם. מאפיינים בספרם " ילדי האינדיגו " ( הוצאת אור - עם ) , מביאים לי קרול וג`אן טובר הסברים על מהות ילדי האינדיגו ודרכי התמודדות עימם. לפי הספר , התכונות הנפוצות ביותר של ילדי האינדיגו הינם : תחושה ש "מגיע להם להיות כאן " ולעיתים קרובות הם מופתעים כאשר אחרים אינם שותפים לתחושה זו, ערך עצמי גבוה המכיל בתוכו ידיעה ברורה של "מי הם " , יש להם קשיים עם סמכות אשר אינה מסבירה את התנהגותה או לא מאפשרת בחירה, ישנם דברים שהם פשוט לא יעשו (למשל לעמוד בתור) , הם חשים תסכול בתגובה למערכות שממוקדות בטקסים ושלא דורשת מחשבה יצירתית , בד"כ , הם מוצאים דרכים טובות יותר לעשות דברים, גם בבית הספר, שגורמות להם להיראות " כמכסחי מערכות " ( מסרבים להסתגל למערכת כלשהי ) , הם לא מגיבים להטלת משמעת שמבוססת על אשמה ( " חכה עד שאבא שלך יגיע . . . " ) : הם לא מתביישים להודיע לנו מה הם צריכים. ילדי האינדיגו אינם מסוגלים לשקר לעצמם. הם מאוד טלפתיים ויש בהם יותר מדי יושר אישי מכדי שיבגדו בעצמם. הם בעלי רמת מישכל גבוהה , יצירתיות ונטייה ליטול סיכונים. לפי ד"ר דורין וירטו , מומחים אומרים שההבדל היחיד בין ילד מחונן לבין ילד עם הפרעות קשב היפראקטיביות , הוא שהראשון מסיים את המיזמים שהוא מתחיל בהם , בעוד האחרון משאיר מיזמים לא גמורים. לילדים אלו נטייה לקבוע לעצמם כללים משלהם והם חיים על פי נטיות ליבם. ילדי אינדיגו ניחנו בקליטה על חושית. רבים מהם ניחנו בכישרון אומנותי ועומק רגשי. הם מודעים מאוד למחשבותיהם ולרגשותיהם של אחרים. הם סומכים על אנשים כשהם חשים שהם ראויים לכך, ולא בשל מעמדם החברתי או המשרה שהם מחזיקים בה. רוב ילדי האינדיגו אינם אוהבים בדים סינתטיים, משום שהם נוטים לדחות כל דבר שהוא אינו טבעי. בספרה "דרכי טיפול ומזון בריא לילדי אינדיגו" (הוצאת אור-עם ע"מ 31) , מביאה ד"ר דורין וירטו כ- 17 מאפיינים של ילדי אינדיגו בהם: רצון חזק , יצירתי , עם נטייה לעסוק במוסיקה , בייצור תכשיטים , בשירה וכו`, נוטה להתמכרות , בעל "נשמה בוגרת" , אינטואיטיבי או בעל קליטה על חושית , לא אחת מספר על כך שראה מלאכים או רוחות של אנשים שמתו, נוטה לבודד עצמו, בין אם באמצעות פעילות תוקפנית או על ידי התכנסות פנימה , בעל רצון עז לשפר את מצב העולם , משתעמם בקלות , ועוד. עולמם של " ילדי האינדיגו " פעמים רבות ההורים , המורים , ואפילו החברים מענישים את ילדי האינדיגו ונוזפים בהם על התנהגויותיהם. ילדי האינדיגו לומדים להתבייש במי שהם , ותחושת הבושה מונעת מהם מלבטא את כישוריהם. רבות מבעיות ההתנהגות שלהם נובעות מהטראומה שגרמו הבושה וההתעללות הרגשית ולא מהפרעת הקשב המיוחסת להם. ילדי האינדיגו יודעים שהם שונים מרוב האחרים. וללא התמיכה החברתית מידידים או מבני משפחה , ילדי האינדיגו הרגישים עלולים לחשוב שמשהו לא בסדר איתם , והדבר עלול להוביל להשתוללות או להתכנסות פנימה. ילדי האינדיגו חשים זקנים כשהם נולדים. מבחינות מסוימות , הם יודעים הרבה יותר מהמבוגרים , אך מספר ההזדמנויות שניתנות להם לבטא את כישוריהם מוגבלות בשל מחסור בזמן ובכסף במערכת החינוך. כפי שכבר כתבתי , ילדי האינדיגו הם ילדים רגישים מאוד. רגישותם מתבטאת בשני תחומים עיקריים: 1. אמת ויושר- הם רגישים מאוד לשקרים או לחוסר יושר אצל אחרים. 2. רעלים סביבתיים- הם ילדים טבעיים החיים בעולם לא טבעי ופעמים רבות קשה להם לספוג את הרעלים הסובבים אותנו. מדענים גילו קשר הדוק בין הפרעות קשב היפראקטיביות לבין רעלים סביבתיים. ילדים רבים המאובחנים כסובלים מהפרעות קשב היפראקטיביות לוקחים "ריטלין " או כדורים כימיים אחרים. עבור ילדי האינדיגו , נטילת תרופות אלו היא "עליה וקוץ בה". מצד אחד , היא מאפשרת להם "להשתלב" בחברת הילדים ולרצות את ההורים והמורים שלהם. התרופה עשויה גם להעניק להם תחושת "היי" שתעזור להם להימלט מהכאב שבהיותם שונים או מתחושת הריקנות , שממלאת אותם כשאינם ממלאים את ייעודם , אבל המחיר גבוה: התרופה מונעת מהם מלהביא לידי ביטוי את כישוריהם הרוחניים. הילדים מאבדים את הקשר עם האינטואיציה שלהם , עם היכולת הרוחנית שלהם ועם אישיות הלוחם שלהם. הם שוכחים את ייעודם וכמבוגרים , לאחר שהם מפסיקים לקחת את אותם תרופות הם חשים ריקים ולכן חוזרים לתרופות אחרות (פרוזאק למשל) אשר מאפשרות להם לחיות בתחושת "היי" מזויפת ולהתמודד עם החיים שלהם.

טל שלום, אני רואה שקיבלת תשובה נרחבת מאחת ממשתתפות הפורום, אין לי מה להוסיף משום שזהו לא תחום שאני בקיא בו. דרור