אבל גם מבולבלת

דרור, הי.. אני מרגישה חוסר נוחות. אתמול קיבלתי מהפסיכולוג שלי כל מה שתמיד רציתי ממנו - הכרה..אז למה חוסר נוחות? כי במשך רבע שעה הוא חזר במונוטוניות כמו בשלוש השנים האחרונות שהמשאלה הזו עלתה, על כל הסיבות שהוא לא יכול לתת לי את ההכרה הזו, ואני כמו תמיד התפרקתי ונכנסתי לתוך עצמי, ופתאום, משום מקום, הוא שתק ונתן לי מה שרציתי. וזה היה...זה היה הכל, אבל בכל זאת הפתאומיות הזו והמעבר שהייתי צריכה לעשות מכעס נוראי ( אמרתי לו שאני שונאת אותו ): ) לקרבה מאוד גדולה הייתה לי ממש קשה, והעובדה שאחרי שלוש שנים, הוא יצר קרבה כזו פעמיים בחמש דקות מאוד מאוד בלבלה אותי..לא חשבתי שהוא עובד בכל כך אימפולסיביות, וזה לא היה מתאים לו..אולי הוא היה במצב אי שפיות זמני? (: סתם..את האמת לא אכפת לי, אבל הייתי רוצה להרגיש שלא שנינו מאוד מבולבלים, שלפחות אחד מאיתנו יודע מה הוא עושה.

שלום לך, לא ברור במה רצית הכרה. אבל ברור שקרה משהו בחדר שלמרות שרצית אותו וקיבלת אותו הוא בלבל ויותר מכך הבהיל אותך. הקרבה לה את כל כך מייחלת הגיעה והבהילה. ייתכן והרגשת שאת גרמת לו לאבד שיווי משקל ולכן הרגשת שכעת אין לך על מי להישען. כי את מטלטלת אותו. בכל מקרה, קרה משהו מאוד משמעותי בטיפול, מפתיע ככל הנראה, וכמו בהרבה מקרים המשאלה לקבל משהו נוחה ונעימה הרבה יותר מלקבל את הדבר עצמו. דרור

את האמת, זה היה ברור לי שתענה ככה. זה כל כך לא המצב, עצם הקבלה הייתה מאוד נעימה ולא מטלטלת וגרמה לי להרגיש מאוד בטוחה, כמו שאמרתי היה פשוט מעבר חד מאוד בתגובה - רגע אחד הוא אמר משהו אחד ורגע שני שפוט סתר את עצמו ועשה מה שהוא אמר שהוא לא יכול לעשות - וזה! מה שהיה מבלבל...אתם תמיד מושכים למקום הזה, להבין מה שאתם מפוקסים עליו כל כך - שהמטופל לא באמת יודע מה הוא רוצה, שהוא חי בעולם של פנטזיות..אבל לא, זה לא היה מקור הבלבול, ידעתי טוב מאוד מה רציתי, הרגשתי שהוא לא עושה מה שהוא עושה מתוך מחשבה וביטחון, בגלל השינוי הכל כך פתאומי...