בעיה מעגלית

שלום! ראשית, אני מתנצלת מראש שההודעה ארוכה משהו, ניסיתי לקצר ולכתוב עניינית. נכנס לי לראש מעין גו'ק אובססיבי שגוזל את כל האנרגיות הטובות שלי ומשאיר אותי מרוקנת כרונית. כשהתקרבתי לשנות השלושים לחיי, התחלתי להילחץ קצת שהשנים חולפות לי מהר בתחושת החמצה קלה. לשם כך, פניתי לטיפול פסיכולוגי, אבל לרוע מזלי "נפלתי" על מטפלת מוגבלת, ביקורתית ולא אמפטית. בשנתיים + שהייתי אצלה, החל הדימוי העצמי שלי להיפגע, כאשר האמונות החיוביות (שבאו לידי ביטוי בפועל), החלו להתחלף באמונות שליליות. לבסוף היה זה בלתי נמנע, כשהגעתי למצב נפשי מצוקתי וסוער, מתקפה שלילית ביני לבין עצמי. המטפלת נהגה לזרוק לי כל מיני קללות ועלבונות במעטה של אבחנות פסיכולוגית, בלי להסביר או לנמק מה עומד מאחורי זה. את המשך העבודה השלילית שלה, עשיתי לבד מול האינטרנט, בפורומים, שאני מבטלת את עצמי, נשרכת לפתע אחרי דעות ומידע של אחרים עלי. בכל סיטואציה חיובית שקרתה לי בחיים, היתה מבטלת מיד, היתה זורקת לעברי שיש לי שגעון גדלות וכו'יב... והכי קשה היה שאמרה לי שהכל, הכל אלו השלכות שלי כאשר אני מנסה להוכיח לך אחרת ושהיא לא מבינה. בכל מקרה, אני כבר מזמן לא אצלה, אבל אני לא מסוגלת לנתח את עצמי באופן שלילי על כל דבר, על צורת החשיבה שלי. הבעיה שזה כבר עלה על גדותיו, כלומר: כל רגש ומחשבה שלי הומרו מאמונה קודמת שלי על עצמי לאמונה שאני דפוקה. קשה לתת דוגמאות, כי בכל שנייה ושנייה, יש דוגמא חדשה...זה כאילו אני חגה במעגלים. למשל, עד שהגעתי אליה לטיפול, אחת התכונות שידעתי שיש לי הוא כושר מנהיגות, יכולת להשפיע. ולמעשה אפילו בזמנו (בתקופת הטיפול), נבחנתי לתוכנית הטלויזיה "המנהיג", התקבלתי והייתי אמורה להתחיל את השתתפותי בתוכנית. אבל היא הצליחה להוריד אותי מזה, הבטחון שלי כבר התערער ולא ראיתי עצמי כמועמדת ראויה. בכל אופן, מאז אני מדכא כל מחשבה אם עולה ולו לרגע, שיש לי כח או יכולת כזו או אחרת. אני מבטלת אותה במחשבה רציפה שניה אחרי במעין קול פנימי שאומר: לא , לא זה לא את, אין לך יכולת מנהיגות או כח באמת, את רק חושבת ככה, הרי יש לך שגעון גדלות. וכך הלאה והלאה...אין סוף. זה כבר נהיה כאוטומט, ובכל מחשבה אפילו על דברים שלא נאמרו אצלה אבל מקריאה שלי על הפרעות נפש, הצלחתי להטמיע בזכרון מהם הקריטריונים לכל הפרעה והפרעה ולנכס לי אותם ועקב כך לבטל למשה את מהותי. כי זה לא ממש אני באמת כשלמעשה זו ההפרעה. טוב, פחות או יותר זאת הדוגמא. אני גם מתקשה לחשוב בצלילות ובבהירות מאז, הראש עמוס לעייפה, במחשבות, בכבדות כך שגם פה אני מתקשה אולי לתאר את כל התמונה בצורה יותר מדוייקת לעין. מה שכן, אין ספק שזו ההפרעה האמיתית! מרוב שחשבתי עצמי לדפוקה ולחולה (כך גרמה לי להרגיש),נהייתי ככזו...ממש נבואה המגשימה עצמה. ייתכן ואני משתמשת בזה כהגנה בפני משהו. כל החשיבה המעגלית האובססיבית, חרדתית משהו אינם מאפשרים לי לראות ולקחת אוויר, על מנת לקבל כוחות מחודשים. אני תקועה מזה זמן רב, ניסיתי טיפול דינמי חדש. אבל דיבורים לא עושים לי את זה....כלומר: ככל שיש דיבורים, והידיעה שאני בטיפול, אני מחטטת ונוברת יותר כשאני מפתחת תאוריות עד אין סוף. אבל ברור, שלבסוף אני חוזרת לאותה נקודת מוצא. מה עושים במצב זה? לא באמת...זה כבר מוטרף, 3 שנים. אני רוצה לציין שעד היום אני לא מצליחה להתגבר על נטישתי/ה ברגע הקשה והמצוקתי שנכנסתי אליו וכך נגמר הטיפול, בכעס מצידי, בהתקפות מצידה, באינספור הכחשות, תוקפנות, עויונות, התעלמות , ללא לקיחת אחריות או לעצור לרגע ולהיות איתי, אולי להתנצל במשהו על שפגע בי וכו'... קשה לי גם לשכוח את דבריה בשיחות הטלפון כשניסיתי לגשר ולנסות להבהיר את העניין בינינו. אני מתמלאת בכל כך כעס עצום רק מעצם הדברים שנאמרו מצידה (חוצפנית לשמה). אני כבר עייפתי מטיפולים, מלא יודעת מה...אני רק רוצה בחזרה את השקט והשלווה הנפשית שלי ואיתה השמחה. הגעתי אף לטיפול פסיכאטרי, אך שום כדור אנטי דכאוני לא שיפר את המצב (וניסיתי מס' אפשרויות). תודה רבה

זה אלמנט טיפולי חשוב היחסים עם המטפלת היו קשים, זה לא ממש חשוב מי אשם במה חשוב להתבונן בזה ש"נתקעת" שלוש שנים עם מערכת יחסים מעיקה ועוד המשכת לחשוב שזה טיפול טיפול נפשי לדעתי זה משהו שמקדם מטרות חיוביות באדם בטחון עצמי וכושר מנהיגות הם דבר חיובי, במידה כי שום דבר לא צריך לבוא על חשבון אחרים ולא על חשבון בריאות הנפש של האדם עצמו התפקיד של המטפלת היה להנחות אותך למקום שבו תרגישי טוב עם עצמך בין אם את מנהיגה או בין אם את סתם אדם כי העיקר זה לא מה שחושבים האחרים!!! חג שמח ובהצלחה עם מטפל/ת יותר מוצלח/ת

תודה אהבה

את נשמעת לי בחורה חכמה מאוד וחדת עין שמבינה עניין. לכן ברשותך אם אפשר לשאול אותך, איך ניתן לדעת מתי הבטחון העצמי הוא במידה, וככזה שלא בא על חשבון אחרים?איך יודעים? ואיך יודעים גם שהוא לא בא על חשבון בריאותי הנפשי שלי? אגב, אני לא חושבת שהמטפלת ידעה מה היא עושה, זה לא היה כחלק מכוון בטיפול, כמו שציינת, אלמנט בטיפול. חג שמח

שלום כרמית, תיארת תהליך מכאיב של ירידה בדימוי העצמי. את קושרת את הפגיעה לטיפול הפסיכולוגי שעברת, בו הרגשת שהמטפלת שמה לעצמה למטרה לפגוע בך. אני יכולה רק לקוות שהקלקול הזה בקשר הטיפולי דובר ועובד בצורה מספקת, ושלפניו חווית בטיפול גם דברים נוספים. אינני יודעת אם את מעוניינת בכך, אך נדמה לי כי התנסות טיפולית אחרת, טובה ומספקת, עשויה להיות רעיון טוב. אשמח לסייע לך בדרך לשם. בהצלחה, אורנה

קמתי בוקר והופתעתי לגלות ששתי הודעות מתנצחות נמחקו ובמקומן הופיעו שתי הודעות עם תקשורת אישית הגונה אין לי מושג איך זה קרה באמצע הלילה אבל תודה להבנה קצת יותר כללית בנושא אני מצרפת פה קישור (בתקווה שאצליח)http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=319