הרהורי כפירה..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/09/2007 | 23:28 | מאת: ל. שוב

ליאת, רוצה לשאול אותך משהו, בסדר? (כן..פעמיים ביום..סליחה.. :-) אני קוראת כאן בפורום, כמו תמיד, הרבה הודעות שקשורות בהתחבטויות וקשת סבוכה של רגשות כלפי המטפלת- מאהבה אדירה וללא גבולות, ועד כעס, תסכול..הכל בעוצמות, הכל מלווה במן תלות כזו. זה מוכר לי גם ממני. אני מרגישה את עצמי עם רגל אחת בחוץ כבר, ומכאן, מהגדר, כל זה נראה מאוד מוזר.. סוג של "זר לא יבין". למה זה קורה, את חושבת? (אפשר שזה לא יקרה?) זה הכרחי לטיפול..? גם את מרגישה לפעמים שמערכת היחסים הזו קצת משונה בסך הכל..? את חושבת שאני צריכה לרצות להיסחף למערכת יחסים כזאת כדי שזה יקרה, או שזה פשוט קורה? זה ממש גוזל מלא משאבים.. לא בטוחה שיש לי כוחות לזה.. למה זה קורה? מקווה שיהיה לך חשק לענות, ושאת יושבת עם המחשב בסוכה מוארת וירוקה :-) לילך. (ששוב מעדיפה לא להיענות על ידי מגיבי פורום.. סליחה..)

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2007 | 07:39 | מאת: אהבה

לבקשתך איני מגיבה בפרוט אבל הודעותי שמפוזרות פה בפורום מביעות את הגיגי ודעותי לגבי פסיכותרפיה אל תצפי מאנשים מהמקצוע שידברו איתך על הבעייתיות של המקצוע שלהם זה מתנגש עם האתיקה המקצועית שלהם... יש המון טיפולים הרבה יותר מועילים, לדעתי

28/09/2007 | 08:22 | מאת:

28/09/2007 | 15:58 | מאת: ליאת מנדלבאום

שוב שלום לילך, (סליחה על ההמתנה. מקווה שהסקרנות שלך נותרה בעינה). נכתב כאן המון על הקשר הטיפולי, באמת כמעט מכל זווית אפשרית. זהו באמת קשר ייחודי ושונה, הכולל את המרכיבים שציינת ועוד נוספים. את שואלת אם זה הכרחי. מחקרים שביקשו לבחון את השפעותיהן של טכניקות טיפוליות שונות הנגזרות מהשקפות תיאורטיות שונות, מצאו כי המנבא החזק ביותר להצלחת הטיפול הוא דווקא טיב הקשר הטיפולי, ולאו דווקא המתודה הטיפולית. מניסיוני, לא כל טיפול כרוך בעוצמות רגשיות יוצאות דופן. וויניקוט (סתם כי זה מה שאני קוראת היום:-)הקביל את הטיפול למצב של "תלות יחסית" שבין התינוק לאמו. הוא הבחין אותו ממצב של התלות המוחלטת והקיצונית של התינוק בראשית ימיו. בתלות היחסית, התינוק תלוי ובלתי תלוי בו בזמן. כך גם בטיפול - חשוב לאפשר קרבה, הבנה והתגלות, זאת - מבלי שהמטופל ירגיש שהוא מוותר על עצמו ומאבד את עצמו בקשר. אני מתלבטת בקשר לשאלתך - "האם צריך לרצות להיסחף לזה?". יש בי חלק שחושב שאם בכלל צריך לחשוב על זה, משהו כנראה לא עובד. אבל יש גם חלק שמכיר בהתנגדות (מושג שויניקוט לא מאד אהב) ובצורך להישמר, בעיקר אצל מי שחווה בעבר כשלים במגע הבינאישי. לא יודעת. בטח עוד נדבר בזה. חג שמח ושבת שלום ליאת

28/09/2007 | 17:19 | מאת: ל.

תודה ליאת, ענית לי תשובה מעניינת :-) היא מעלה בי שברירים של שאלות נוספות, אבל אצטרך עוד לחשוב על זה.. תודה. לילך. מעניין :-) התעכבתי קצת על המילים "הצלחת הטיפול" וניסיתי לחשוב מה זה "טיפול מוצלח". איך יודעים שהוא הצליח? הצליח במה? איך יודעים שההצלחה לא הייתה מתרחשת ממילא.. ואז כשעניתי לך את שתי השורות פה למעלה, הצלחתי לענות לי תשובה מסוימת.. כמו שתגובה מוצלחת היא כזו שמספקת משהו אחד ומוסיפה שאלות, או נתיבים נוספים לחקירה בהמשך, כך אולי גם בטיפול מוצלח...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית