גועל

אני נשואה פלוס כעשרים שנה, ומיום ליום אני חשה גועל (יסלח לי אלוהים) מבעלי, אין לי רצון להתקרב אליו פיזית, גם כשאני מכניסה את הבגדים שלו למכונת הכביסה אני עושה זאת בקצות האצבעות, הצחוק שלו מעצבן אותי, הדרך שבה הוא אוכל וכו'. הייתי ביעוץ ואני לא סגורה עם עצמי, יש לציין שגם בעלי מתחיל לפתח סימני יאוש. איך מגיעים להחלטות או שרק הזמן יחליט עבורינו. ממה נובע הפחד?

שלום אורנית, סיימת את פנייתך בשאלה "ממה נובע הפחד?", אבל לא כתבת דבר על פחד. פחד ממה? דיברת על תחושות גועל ודחייה, ואני מנחשת שאולי במקביל קיים גם הפחד, שמשאיר אותך, למרות הגועל, נשואה לו. קשה מאד - אולי בלתי אפשרי - לחיות בקרבה אינטימית עם אדם המעורר סלידה כזו. לא תארת כמה זמן את חשה את התחושות הללו, והאם את יכולה להצביע על אירוע כלשהו שהביא לכך. יש חשיבות לכל אלה בהבנת הדינמיקה ביניכם. לא ברור באיזה ייעוץ היית, האם זה היה טיפול פסיכולוגי? האם טיפול זוגי? כך או כך, אני מזמינה אותך להתבונן שוב, יחד עם איש מקצוע מומחה בזוגיות שלך, ובאפשרות שהגועל והדחייה שאת חשה משרתים אותך בדרך כלשהי, ומאפשרים לך "להיות ולא להיות" בתוך הקשר. טיפול הוא גם המקום המתאים לברר ממה נובע הפחד. בהצלחה, ליאת