עצומה הקוראת למנהלי הפורום

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/09/2007 | 14:39 | מאת: איריס

ליאת/אורנה /דרור היקרים אני פותחת פה עצומה לסינון הודעותיה של אהבה המשתלחות בכל באי הפורום. כל מי שחשה כמוני מוזמנת להוסיף את חתימתה. עד שלא תינקט עמדה מצד מנהלי הפורום אני לא מתכוונת לכתוב כאן יותר. חג שמח

28/09/2007 | 17:32 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום איריס, שלום למשתתפי הפורום היקרים, הפורום שלנו וצביונו העסיק אותנו לא מעט במהלך שנותיו. כמנהלים, אנחנו מתלבטים לא פעם האם להפוך אותו לפורום מוו?ס?ת, העובר סינון ראשוני של המנהלים, או להשאירו כפורום פתוח, דמוקרטי, המאפשר הידברות חופשית גם בין המשתתפים. לכל אחת מן האפשרויות יש, כמובן, יתרונות וחסרונות, ובשיקלול האחרון שעשינו, הוחלט על המתכונת הנוכחית, הנגישה לכלל הציבור, ללא כל סינון מראש. ההחלטה שלנו משקפת עמדה פלורליסטית, פתוחה, כמו גם נכונות להתמודד עם הפרות אלה ואחרות של ההרמוניה בפורום. היא משקפת גם אמון בסיסי וביטחון ביכולתם של אנשים בוגרים להתנהל ברוח מכבדת, מאופקת וסלחנית. אנו לוקחים בחשבון הבדלים בינאישיים במאפייני אישיות, בהשכלה, וביציבות הנפשית של המשתתפים. עד היום, להרגשתי, הגישה שלנו הוכיחה את עצמה, ונדרשנו מעט יחסית להתערבויות חד צדדיות מצד המנהלים. אנו ערים לכך שייתכנו הפרעות זמניות למהלך הנינוח של הפורום, הן ע"י טרולים, הן ע"י גורמים לא מקצועיים המתחזים ככאלה, והן ע"י גורמים שונים בעלי אינטרס ועניין (בדר"כ גורמים אנטי-פסיכיאטרים או אנטי-ממסדיים), אך סומכים על השכל הישר ועל הבגרות של המשתתפים, שיוכלו לזהות זאת ולהתעלם עד יעבור זעם. למרות שאנו משתדלים למחוק הודעות בעלות אופי פוגעני ומעליב, יש מצבים בהם משחק ה"חתול ועכבר" רק מלבה את האש. גם כאן אנו קוראים להבלגה ואיפוק. אני קוראת לך, איריס, להישאר איתנו כי נוכחותך יקרה לי. אני מאחלת לכולנו חג שמח ונעים ליאת

28/09/2007 | 17:37 | מאת: ***

שתדעי לך ליאת, שההצפה בזמן האחרון של המשתתפת "אהבה" הרחיקה אותי אלפי שנות אור מהפורום הזה. מפחיד להסתובב כאן בגללה. כל אחד הופך לנאשם ואשם בעיניה. אני הפסקתי לכתוב כאן, ולא אחזור עד שינקטו צעדים שירחיקו אותה מכאן. ***

28/09/2007 | 17:56 | מאת: אהבה

לך ליאת אני בעד פלורליזם וזכות הבעת דעה בכבוד ומשתדלת לעמוד בזה אשתדל עוד יותר להבא תודה

28/09/2007 | 20:52 | מאת: איריס

ליאת שלום קצת קשה לבוא ולשתף ולשאול במצבי ולקוות שאף אחת לא תחשוב שאני אולי אחותה ותרצה לתקוף אותי,אין לי הכוחות להתנצח. היינו 9 אחים ואחיות נותרנו 6 ולא בא לי לאמץ אחות אחרת. אז עם כל האהבה שיש לי אליכם מנהלים יקרים ורוב המשתתפים ,אני בכל זאת ידיר רגלי לעת עתה מהפורום. חג שמח איריס.

30/09/2007 | 07:15 | מאת: בוקר אור

ראו איזה יופי הפורום כמוח אנושי שיש בו חלקים שקשה לנו לסבול שאיננו יכולים לגדום להיפך הם שם לחלקים הללו יש נפח לכאורה מוגדר בהחלט אבל הם נוטים להתעצם ולתפוס את כל החלל והנה לנו הומוגניזציה של הכל עם הכל טוב ורע מנסים ללמדנו שאחרת ששם בחוץ כבר לא מלחמה שהיא רק בתוכנו אנו מנסים ללמדנו שניתן לארוז בקופסא נוחה לפחות לחלק גדול מהזמן להגיע למצב מבוקר יותר לתת מקום אבל לא לחסום תהא זו קופסא עם אוויר ומזון הקופסא לא תהיה מבודדת נזכור אותה בשום אופן לא נשכח ניתן לה את מקומה הראוי לא יותר לא פחות סינון ההודעות כמוהו כהגנות עושה עבודה מסוימת אך מגביל גם אותנו לתוך מן סוג של מקלט אטומי והמלחמה כבר חלפה אפשר לפשוט את החליפה אפשר? ובלילה - חלום העלמת ההודעות מן העין בלילה כמוהו כחלום פעם ביממה עושים סדר לא. לא עומדים על המשמר כל היום לא מתנהלים על פי החוקים שמכתיבות החרדות ועורכים מרדף שאין כמוהו כשיתוף פעולה כמה תקווה בהודעה אחת של אור מנצח " אמון בסיסי וביטחון ביכולתם של אנשים בוגרים..." וואו. נגע מאד לליבי משחררת תגובות מאוחר כתמיד מה לעשות נשיקות

28/09/2007 | 17:48 | מאת: אהבה

בשרשור קודם אני ממקווה שתהליך החתימות ייעשה בצורה מכובדת ועל פי נהלים ואם יהיו פה מספיק חתימות (כמה צריך בשביל שזה יהיה רציני??) אז אפרוש בשמחה מרצוני חג שמח

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית