פעוטה בת שנתיים ושלוש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/09/2007 | 16:17 | מאת: עינת

שלום ביתי בת שנתיים ושלוש לאחרונה היא מבקשת ממני או בעלי שיאכילו אותה או יהיו אתה בעת צחצוח שיניים או פיפי בשרותים ופתאום היא מבקשת את ההורה השני מתעקשת בוכה וצועקת לא מוכנה להמשיך בפועלה עד שההורה מתחלף בעלי נמצא רק בסופי שבוע אז זה קורה רק אז אני רוב השבוע לפעמים הוא בא לאפטר ואז קורה שאני עובדת לילה והיא איתו היא לא עושה בעיות בדרך כלל אבל ששנינו ביחד איתה מתחיל פה פינוק אמיתי גם התפקי זעם רבים מה אפשר לעשות איזה צורת ענישה יש לתינוקות תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2007 | 17:07 | מאת: אהבה

לילדה בת שנתיים לדרוש קצת תשומת לב תינוקי?? אולי היא מפחדת ממשהו?? את אומרת שאת עובדת לילה ובעלך מגיע rק לסופי שבוע, מי שומר עליה?? אולי היא לא מקבלת מספיק תשומת לב או אהבה?? אולי מי שמטפל בה מפנק אותה ומרגיל אותה להתנהגות תלותית?? היא בודאי לא ראויה לעונש אלא לבירור המצב ולהבנה זה לא קל לגדל פעוט כשטרודים כל כך עם עבודה מתישה חד שמח וברכה

28/09/2007 | 17:23 | מאת: חברה קבועה

28/09/2007 | 18:09 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב עינת, מול ילדים כה צעירים (לדעתי גם מול בוגרים יותר) יש להימנע ככל האפשר מענישה, שכן מדובר בפעולה שרירותית שלא תמיד הילד יכול לקשור הגיונית להתנהגות שגרמה לה. במקום עונשים, מוטב לבסס סדר-יום הגיוני, הנשען על חוקים וגבולות עקביים, ועל הורות סמכותית וחמה. אם אבא מגיע רק בסופי שבוע, הגיוני שהיא תרצה בקרבתו, והיא מבטאת זאת בדרכה הלא-מווסתת (כדרכם של בני שנתיים). תוכלו להחליט שאתם נענים לבקשתה, או שלא, אך בכל מקרה יש לעשות זאת בתקיפות שקטה, ובעיקר בעקביות. אם מתחילות צרחות, כדאי למהר ולסיים את הפעולה (צחצוח השיניים או המקלחת) ללא מילים מיותרות, ולא לאפשר לה להשיג דברים בדרך זו. אפשר להגיד פעם אחת: "אבא עסוק כרגע, אני ארחץ אותך, גם אם את רוצה את אבא". נסי להישאר רגועה ככל יכולתך, ולא לאפשר לצעקות לערער את השקט שלך. זכרי שילד שמנהל את הבית הוא ילד מפוחד. גבולות כדאי לבסס בשקט ובשלווה, ולא באמצעות עונשים. מעבר לכל זה, כדאי לבחון מחדש את האפשרות להכניס את אבא למעורבות רבה יותר, דווקא על רקע נוכחותו המעטה בבית. (אגב, ראיתי שנפתח פורום חדש בדוקטורס שעניינו פסיכולוגיה של ילדים.) מועדים לשמחה ליאת

29/09/2007 | 07:17 | מאת: אהבה

קלעת פה לגמרי לדעתי במילים של סבתא, ולא של מטפלת, אמרתי פחות או יותר את אותם הדברים הכותרת היתה רצת פרובוקטיבית, אבל הפקובוקציה לא נועדה לעינת, שאני מאד מכבדת את ההתמודדות שלה עם גידול פעוטה בתנאים כל כך קשים אלא לאלה פה בפורום שלא ממש מבינים מהי מצוקה אמיתית: (מצוקה אמיתית קיומית על רקע כלכלי!!!!) אלא יש להן זמן וכסף להתחבט ביסורי נפש מאד ולשלם הון עתק למטפלים לאורך שנים...... והפרובוקציה עבדה, אחת מאלה שאני מתכוונת אליהן, שטוענת שהיא לא אחותי, פנתה אלי בשמי הפרטי, ואף חשפה מספר עובדות אישיות מחיי, הידועות רק לאנשים שמכירים אותי אישית. אז זאת חייבת להיות אחותי נוגה, את לא מסכימה איתי???

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית