מרגישה כל כך רע!!!!!!!!!!!

חיים שלמים שמרתי הכל בבטן ונמאס לי כבר אני לא יכולה יותר אני רוצה שיהיה בנאדם אחד אפילו בעולם הזה שיהיה אכפת לו ממני ושאני אוכל לדבר איתו אבל אין אחד כזה מה חטאתי שנגזרו עליי חיים מגעילים כאלה..שנים אני זועקת לעזרה ואף אחד לא שומע כולם מתעלמים כאילו אני אוויר! ואני לא יכולה ללכת לפסיכולוג מכמה סיבות ההורים שלי בחיים לא יבינו את זה ולא יתנו לי לפני זה הם יזרקו אותי מהבית דבר שני אין לי כסף דבר שלישי מרוב שנסגרתי בתוך עצמי לא נראה לי שאני יצליח להיפתח למישהו... בחים לא דאגו לי בחים לא היה למישהו אכפת ממני ואני לא עשיתי רע לאף אחד וכל מה שעברתי ואני עדיין עוברת זה הורס אותי לגמריי לא מספיק כל זה עוד אין לי את מי לשתף וממי לקבל קצת חום ואהבה..חיבוק אוהב..משהוווו אתם לא חייבים להגיב...אני כבר רגילה ללבד הזה ...סתם התפרקתי(לא שזה עוזר לי במשהו) פשוט הייתי חייבת...נמאס לי מההרגשה הזאת..נמאס לי לבכות..נמאס לי להיות במצב כזה...אני רוצה להיות מאושרתתתתתת וזה כל כך בלתי אפשרי... ):

בת כמה את אם אפשר לשאול?

אני בת 17..וזה אמור להיות הגיל הכי יפה כמו שכולם אומרים כולם נהנים שמחים ואני מסתכלת על עצמי אני רק בתוך הדיכאונות האלה הצרות האלה למה כל זה מגיע לי למההההההה ...ויש כאב שגם הזמן לא מרפא..קשה לשכוח דברים וללמוד לחיות איתם גם אי אפשר...למה אין תחנת בניים למה זה או חיים או מוות..למה כל זה היה צריך לקרות דווקא לי :-( אני מרגישה אבודה כבר...כל כך לבד בעולם הזה...אין לי סיבה אחת אפילו לחייך...