מחר יש אזכרה לאחי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/10/2007 | 22:00 | מאת: איריס

אורנה יקרה מחר יש הזכרה לאחי שנהרג ומן הסתם יהיה גם ביקור בקברים של אחיותיי. כולם קבורים באותו בית עלמין אחי ושתי אחיותיי(הוא בחלקה הצבאית והן ברגילה במקומות שונים). כבר חשבתי שאצליח לחיות עם זה ואז בה המוות של אחותי לפני שנה וחצי אחרי מחלה איומה וטרף שוב את כל הקלפים. איך אשרוד את מחר אין לי מושג. ואני יודעת שהיא זמינה לי בטלפון ובמייל וזה עדיין כ"כ קשה רק המחשבה מעבירה בי רעד.

04/10/2007 | 22:04 | מאת: &&&

ושלא תדעו עוד צער! ותהיי חזקה! שולחת לך כוחות איריס יקרה.

05/10/2007 | 01:02 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

איריס, זה נשמע קשה מנשוא! אח ושתי אחיות... ילדות משותפת, נעורים ובגרות שנותרו רק בזכרונותייך... אני שולחת כוח לחוות את מה שעולה ויעלה בתוכך, אורנה

06/10/2007 | 11:06 | מאת: ש'

צר לי יקרה , אני שולחת לך מכאן כוחות ..:-( שלא תדעו צער... ומקווה שהתחושות הקשות .. לא יפילו אותך יותר מידיי .. היי חזקה .. מחבקת אותך , ש'

06/10/2007 | 20:34 | מאת: אהבה

מזעזע אותי לחשוב שאת שכלת את אחיך ואחיותיך , זה נשמע לי שמשפחתך הוכתה באופן נורא כפי שאת רואה, יחסים בין אחים ואחיות יכולים להיות מאד לא פשוטים, אבל כל זמן שהם חיים ניתן עוד לתקן ניחומים ובריאות ואהבה!!

06/10/2007 | 21:22 | מאת: איריס

החלק הכי קשה היה לשמוע את אבא שלי אומר קדיש,אם עד אז הדמעות רק מילאו את עיניי אז ברגע שהוא התחיל בקדיש ושמעתי את הרעד בקולו,לא יכולתי לדמעות. איריס

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית