דרור ..צריכה את עזרתך...:-(((((

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/10/2007 | 12:32 | מאת: ש'

הי דרור , אני רוצה לשתף אותך במה שעובר עליי .. אני צריכה את עזרתך .. ימים מסובכים עוברים עליי ..במיוחד בשלושה ימים האחרונים .. אני עוברת בשנה האחרונה טיפול פסיכולוגי פעמיים ..בשבוע .. דווקא בחגים לא הייתה לי בעייה בפגישות המטפל התאמץ לפגוש אותי .. גם לפני חגים הוא בעצם שמר על המסגרת הבטוחה הזו במיוחד כל החודש האחרון .. בשתי פגישות האחרונות ..אפילו הרגשתי קצת טוב אצלו ..הרגשתי שהו "מתפקד" פחות שותק איתי ביחד ..מעט יותר מעורב ..זה עשה לי טוב ...אחרי טיפולים לא קלים שעברתי בתקופות האחרונות ..אחרי שתיקות מרובות .. אז..ביום רביעי בבוקר , יצאתי ממנו מטיפול ..במצב מאוזן סופסופ.. ובדרך הבייתה , הייתי בטוחה שראיתי את האוטו של הבחור שפגע בי .. נכנסתי להתקף חרדה ..לסרטים עם עצמי ... הייתי לא רגועה כל החג ..וזה השפיע על הבית .. בערב , אחרי שכל הזמן הייתי עצבנית , צעקתי בלי שום סיבה ..כעסתי ...שכל הכאב הזה נמצא אצלי ואין לי למי לספר .. אז התחרפנתי ..במילה עדינה !!!! נכנסתי למיטה ..לא הסכמתי לצאת ..וזה ערב חג !!! יש לי ילד קטן בבית ..בן 4 ..ובן זוג שכבר מאס נראה לי בתקופה הקשה הזו שלי .. ניסיתי להתעלות על עצמי ...וזה היה ממש כבר בשעה מאוחרת, לא הלכנו להורים היה מתח וכעס בבית .. והענינים לא נרגעו .. בשעת ערב מאוחרת ..קמתי , התחלתי לסדר את המטבח ..ופתאום עלה עליי גו'ק .. נכנסתי לסרט , צרחתי ..כולי צמרמורת מטורפת ..כן כולה גו'ק ..אבל ..הפגיעה שעברתי הייתה בחדר אשפה ..ויש לי בעיה מחרקים מיותרים ...שבסביבתי ..בעלי עמד לידי נדהם ..ניסה לחבק ..למרות הכל ..אבל הרחקתי אותו ... הלכתי לחדר ..ניסיתי להרדם .. לא הצלחתי , בעלי נכנס לחדר אחרי איזה שעה .. הוא ניסה לגעת בי ..ולא הגבתי ..הוא התחיל להיות יותר תוקפני .. וזה בחיים!!!!!!!! לא קרה .. אנחנו 11 שנים ביחד .. הוא התחיל ללטף אותי ..לגעת ...לנשק ..ואמרתי לא שאני לא רוצה ... הוא לא הקשיב לי המשיך במין אטרף כזה ..ווזה הפך להיות אלים יותר .. הוא אמר לי "די ..נמאס לי ..אני רוצה אותך ..התגעגעתי אלייך..מספיק כבר לחשוב על זה שפגע בך..זה אני ..אני רוצה אותך ולא מעניין אותי מה תגידי !!!!!.. כאילו הלוווווו..תרגע ..!!!! אני לא רוצה שתגע בי ..אני לא רוצה כלום ...והוא ממשיך לא שואל אותי ואני בוכה , צועקת , וזה לא מעניין אותו ...הרגשתי מושפלת ... כאילו אני חווה אונס מחדש ..הזוי.. כן זה בעלי , האדם הכי מתחשב ועדין שיש .. התחלנו להאבק אחד בשני ..ולא בצחוק ..!!!! הפכתי להיות אלימה ..!!! העפתי אותו ממני ..בעטתי , שרטתי , הרגשתי כאילו הוא משהו אחר ...התחרפנתי ... והוא המשיך ... עד ש..בעטתי בו חזק , העפתי אותו בחוזקה מהמיטה , והמשכתי להכאיב לו בטירוף... הוא התחיל לבכות ..גם אני ... והמשיך להגיד ..בסהכ רציתי להרגיש אותך , התגעגעתי אלייך .. נמאס לי שאת רחוקה ממני.. נמאס לי מכל התקופה הזו .. אבל, זו לא סיבה להתנהג ככה ..בכוח ..:-((( כעסתי עלייו ככ .. אני עדיין כועסת.. איך אפשר לעבור הלאה ולהסתכל לו בפנים ..אחרי מה שהוא עשה ..???!!!! אתמול - יום חמישי ..היה מתח איום ביננו ...הוא לא יישן לידי בלילה . .זו פעם ראשונה שקורה דבר כזה נוראי ביננו .. איבדתי שליטה , רציתי לבלוע כדורים ..ולגמור לי את החיים .. לא יודעת מה מנע ממני..לא יודעת .. חשבתי על המטפל שלי ..עד כמה הוא שם בשבילי ... מנסה לעזור שלחתי לו סמס שאני צריכה אותו..ואם הוא יכול לפגוש אותי ... הוא ענה לי שכן ..אבל כבר בתשובה שלו הרגשתי .. שדי כבר נשבר לו ממני ..הרי ראה אותי בשני ורביעי ..ועכשיו שוב בחמישי וזה חג.. ..כאילו די..!!! עזבי אותי יש לי גם חייים ... אבל זה לא עניין אותי , פחדתי ממה שאני מסוגלת לעשות לעצמי ..והעדפתי לספוג את הבושה רק להרגיש מעט במקום בטוח אחרי כל מה שעברתי עם בעלי .. הגעתי למטפל ..כל הדרך בכיתי ..השעה הייתה מאוחרת ...ויש הסכם ביננו שבשעות הערב ..הוא מחכה לי למטה ..והוא לא חיכה ..!!!!!!.. וזו פעם ראשונה אצלו אחרי שנה ו..שאני בטיפול אצלו ... התעלתי על עצמי ..ראיתי שאחרי 5 דקות הוא לא נמצא ..צילצלתי באינטרקום ..והוא פתח לי ..כעסתי בטירוף בתוכי ...על זה שהוא נתן לי לחכות למטה ..ואפילו לא אמר מילה על זה ..שעליתי .. הרגשתי כאילו מזה לא בא לו לשמוע אותי ..וזה פגע בי .. התיישבתי , הסתכלתי עלייו ..והייתי עצבנית בתוך תוכי שלא הוצאתי מילה מהפה איזה עשר דקות ..הוא ניסה לדבר איתי ..ולא עניתי לו , פתאום קמתי מהספה ויצאתי מהחדר ..הוא קרא לי ..לא עניתי ..יצאתי וירדתי למטה ..פעם ראשונה שאני עושה דבר כזה בטיפול ..אף פעם לא העזתי לקום למרות שבתוכי ממש רציתי..הרבה פעמיים .. שעת לילה , הכל חשוך, מטבעי אני אדם פחדן..ירדתי מהמעלית והתחלתי לבכות ..חשבתי לעצמי במהירות .. מה קורה איתך..הגעת עד לכאן ..ואת הולכת שאת הכי צריכה אותו בעולם .. שלחתי לו אחרי כמה רגעים סמס כשהייתי במדרגות .."אני מצטערת, אפשר לעלות?" הוא ענה שכן.. עליתי , התפדחתי , שעשיתי דבר כזה ..אבל אמרתי לעצמי שמכאן אני יכולה רק להרוס את כל מה שנבנה במשך שנה שלמה ..ישבתי שם על הספה , בוכה ולא מדברת ..המטפל ניסה לשם שינוי ..להבין מה קורה איתי ..בדכ הוא הרבה שותק ..יותר מנסה לתת לי לדבר ...הוא אמר לי "אני מבין את כל המאמצים שאת עושה בכדי להגיע אליי , אבל אני לא אוכל להבין אותך אם לא תשתפי אותי ..אפילו מעט ..." נו רבאק זה ברור ... אבל אני ככ עצבנית שאני לא מצליחה אפילו להגיד לו את זה .. אני שואלת אותו שוב .."אתה רוצה שאלך"??? "אני מעדיף שתשארי, ..גם אם לא תצילחי לדבר ..עצם זה שאת כאן ..זה יותר טוב מאשר שתלכי ותשארי אם התסכול של גם שהלכת וגם שלא דיברת !....", "אולי את רוצה שאשאל אותך שאלות ואז יהיה לך קל יותר לדבר, "... לא אני לא רוצה ...אומרת לעצמי .. הוא הרגיש את התסכול והכעס ..אבל לא הצלחתי לקרב אותו אליי .. שנאתי אותו באותו הרגע ..על זה שהוא לא מצליח להגיע אליי , על זה שהרגשתי שהוא עושה לי טובה שאני שם.. על כל הכעס של מה שבעלי עשה לי .. על כל החרא הזה שאני עוברת ומתמודדת על זה שהתעייפתי נפשית מכל התהליך הזה ...!!!!! הגיעה .. סוף הפגישה ..ממילא כל הםגישה רק שתיקה ... פתאום זרקתי לו "אתה יודע למה לא הצלחתי לדבר ?... כעסתי שלא חיכיתי לי למטה , הרגשתי שאתה עושה לי טובה שאני כאן , נתת לי הרגשה ..רחוקה ממך, הכעס לא אפשר לי להתקרב אלייך ...גם שהייתי הכי צריכה "... עכשיו טוב לך שאמרתי לך את זה ?!!!!!..."הוא אמר כן..אני באמת מתנצל שלא חיכיתי לך למטה ...באמת שכחתי ...(כן ממש...)ואני שמח שאת אומרת לי את זה ...רק , את יכולה לנסות להבין למה רק עכשיו לקראת הסוף את הצלחת להגיד לי את זה .. אמרתי ..כן..שאלת אותי מה פשר השתיקה הקשה הזו.. למה אני לא מצליחה לדבר אלייך אז ..עניתי ..אם לא היית שואל ..לא הייתי אומרת לך , ועכשיו הפגישה הסתיימה , יש לך כח ללוות אותי למטה ?...הוא ענה ..ברור ..ואני ..לא הסתכלתי עלייו אפילו .. אמרתי לו תודה ..למטה ..על זה שהוא ליווה אותי ..והמשכתי ללכת .. הוא אמר לי ביי ולא עניתי לו אפילו ... נכנסתי לאוטו ..הנעתי ..אחרי כמה מטרים עצרתי ..הקאתי תנשמה ..בכיתי בטירוף.. לא מספיק לא שיתפתי אותו בכלל בכל מה שמלכתחילה הגעתי אלייו ..חבל על הזמן בכלל שהגעתי .. לא מספיק כל התחושות האיומות האלה שאיתי .. גם כעסתי עלייו בטירוף.. הפגישה שלנו הבאה אמורה להיות ביום שני ..ואני שואלת את עצמי .. למה ללכת?..????? .אני ככ מאוכזבת מעצמי , ממנו ..ציפיתי שהוא יצור איתי קשר ..ינסה להרגיע .. אבל זה לא עובד אצל פסיכולוגים ..:-(( ..האכפתיות רק במסגרת הטיפולית אה?... נשבר לי מכל התהליך הזה ..מהשתיקות הנוראיות האלה בחדר הטיפולים .. מכל החיים שלי .. שבא לי פשוט להעלם ..לברוח מכל הטיפולים ..לנתק איתו קשר וזהו ..מבלי להודיע לו .. לברוח לכולם .. והכאב הזה .. רק הפך להיות ככ כואב יותרררררר מאתמול ... בבית עם הבעל אני לא מדברת.. ההרגשה הזו שנוצרה בטיפול ..מול המטפל היא קשה בטירוף בשבילי ... מוסיף לי לעומס הרגשי ... ולי ..דרור ..אין לי כח כבר לכלום... בא לי פשוט ..לישון ..לא לקום יותר. מעניין אם יהיה לי את הכח לעשות לעצמי את זה בכלל . מצטערת

05/10/2007 | 12:45 | מאת: ט

05/10/2007 | 13:12 | מאת: יעלה

ש' יקרה, גם אני רוצה לשלוח לך חיבוק. את מצליחה להעביר בצורה נורא חזקה את מה שעובר עלייך. בטוחה שאת עושה את זה נכון גם בטיפול, אם הוא מוכן להיפגש איתך במוצאי החג, ללא תיאום מוקדם. זה דווקא נשמע כמו מטפל שאכפת לו מאוד. אחד כזה שכן מסוגל לראות אותך גם מעבר למסגרת הטיפולית. מאחלת לך למצוא את השקט. בבית ובחוץ. בעיקר מאחלת לך למצוא קצת שקט בתוכך. אל תוותרי. סופשבוע שקט יעלה

06/10/2007 | 11:03 | מאת: ש'

מחבקת אותך בחזרה המון המון .. תודה על העידוד ועל זה שאת כאן .. פשוט תודה .. ריגשת אותי :-)... יום נפלא.. ש'

05/10/2007 | 13:45 | מאת: &&&בת בלי שם

ש' כל כך מצטערת בשבילך! זה שנדמה לך שראית את האוטו של המנוול שפגע בך (שונאת אותו בשבילך!) זה נקרא-טריגר. חווית טריגר איום מתוקה והוא הציף אותך.. לכן התנהגת כמו שהתנהגת.. מתוקה- זה טבעי לחוש את התחושות האיומות הללו נוכח הטריגר. לא עשית שום דבר רע אל תרגשי בושה. והמטפל שלך-כן היה שם בשבילך. הוא יכול היה שלא לענות לך...אם הוא לא היה רוצה. וזה שנתן לך לעלות אליו זה אומר שהוא רצה לראות עד כמה את מוכנה לבוא ולבקש עזרה כי הפעם את זו שצריכה אותו. והוא רצה שתעשי את הצעד הזה למרות הקשיים הידועים שלך. רצה שתתאמצי הפעם! בכל מקרה מתוקה! אני שולחת לך חיבוקים אוהבים ואת כל התמיכה שבעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שלך באהבה- &&& בת בלי שם (עד שאני אחליט מי אני.)

05/10/2007 | 15:28 | מאת: חברה

המסע המשותף של טיפול נפשי ורפואה סינית בדרך להחלמה מטראומה מינית יתרונות הטיפול המשולב ד"ר עפרית שפירא-ברמן PhD ויעל כהנא (ארנסט) Dipl. Ac הרפואה הסינית הינה תורה עתיקה, בת אלפי שנים, המבוססת על פילוסופיה הוליסטית הרואה את הגוף והנפש ביחידה אחת. עפ"י הפילוסופיה הסינית, ובאופן התואם את הראייה של הפסיכולוגיה המערבית- האדם הוא תוצר סך כל מרכיביו- הגנטיים, הביולוגים, הסביבתיים ותלויי- אירועי חיים שונים. ככל שהפגיעה מוקדמת יותר כך השלכותיה קשות ועיקשות יותר. פגיעה מינית בילדות בכלל, וגילוי עריות בפרט, נחשבת כיום לאחת הפגיעות הקשות ביותר בילדות. השלכותיה עשויות להיות עמוקות וקשות ביותר ולהתפרש על פני תחומי חיים שונים. המחקרים העדכניים מצביעים על כך כי כ- 25% מהילדים עוברים, במהלך ילדותם, פגיעה מינית מסוגים שונים, החל ממעשים מגונים וכלה באונס ובגילוי עריות ( Finkelhor, 1994 ; Resnick, Acierno, Holmes, Dammeyer, & Kilpatrick, 2000 ; Russell, 1983) תקיפה מינית, בילדות או בבגרות, ידועה כגורם סיכון להפרעות פסיכולוגיות, פיזיולוגיות ותפקודיות רבות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך (Flaming et al, 1999). בגלל התדמית החברתית, ורגשות האשמה והבושה האופייניים לקורבנות מסוג זה, רבות מהנפגעות מסתירות את הפגיעה במשך שנים רבות ואינן מקבלות טיפול הולם (Ullman, 1996). שמירת הפגיעה בסוד מונעת, מנפגעות רבות, קבלת סיוע, והן ממשיכות לסבול מהשלכות פוסט-טראומתיות במשך שנים רבות. לרב, הפניה לגורמי טיפול וסיוע, מטרתה, מבחינת הנפגעות, חיפוש אחר הקלה לתסמינים הפסיכו-סומטיים השונים, שהם, כאמור, תולדה של התקיפה המינית. עם זאת, רבות מהנפגעות עצמן, ואנשי המקצוע אליהם הן פונות, אינם מקשרים בין הטראומה להשלכותיה ( Gibbons, 1996). Courtois (1988) ו- Nayak (2000) מצאו כי על אף היקף התופעה והעלייה במודעות אליה, בשנים האחרונות, רבים מאנשי מקצועות הטיפול נעדרים את הידע הדרוש עמ"נ לקשר בין התסמינים המתוארים על ידי הפונות, לטראומה המינית ולפיכך - אינם מתייחסים במהלך תהליך האבחון לאפשרות קיומה. השילוב בין אבחון לקוי ובין קשייה של הנפגעת לחשוף את עובדת הפגיעה (באותם מקרים בהם היא עצמה מודעת וזוכרת אותה, או עושה בעצמה את הקישור האפשרי בין הפגיעה ובין התסמינים מהם היא סובלת) גורמים לטיפול להיות לא-ממוקד ולפיכך – פחות יעיל. (Courtois, 1988 ; Ullman, 1996). שכיחות: תקיפה מינית היא אירוע הטראומה, אשר נשים מהוות את קבוצת הסיכון העיקרית שלו. בשני מחקרים שונים נמצא שכ - 50% מהנשים באוכלוסיה הכללית, בארה"ב, חוו לפחות אירוע טראומטי אחד במהלך חייהן, ושכ - 33% מהנשים תחוונה תקיפה, או תקיפה מינית, לפחות פעם אחת במהלך חייהן הסיכוי של אישה ליפול קורבן לתקיפה מינית גבוה פי עשרה מסיכויו של גבר. תקיפה מינית בילדות ובבגרות זוהתה כבעיה חברתית בארה"ב רק בשנות ה- 80 של המאה העשרים. מאז נעשים מאמצים לאסוף נתונים על שכיחות התופעה ועל השלכותיה. השלכות פיזיות ופסיכו-סומטיות: לתקיפה מינית השלכות מרחיקות לכת על התפקוד הנפשי, החברתי והבין-אישי של הקורבנות (Flaming, Mullen, Sibthorpe, & Bammer, 1999). טראומה בעקבות תקיפה מינית שונה מסוגים אחרים של אירועים מחוללי טראומה ( Draucker, 1999). גלינס (Gelinas,1983)) הבחין בין אירוע מחוללי טראומה הנגרם במכוון על ידי אדם ובין אירוע מחולל טראומה שנגרם מכוח עליון. על פי גלינס, טראומה הנגרמת ממעשה אדם שנעשה במזיד, כמו במקרה של תקיפה מינית, היא מורכבת וקשה יותר והשלכותיה קשות יותר. הנזק הנגרם בגין תקיפה מינית מושפע ממספר גורמים: גיל תחילת וסיום הפגיעה, משך ותכיפות ההתעללות, מידת האלימות או האיומים באלימות, הפרש הגיל בין המתעלל לקורבן, מספר התוקפים, העדר דמויות תומכות (בעיקר כשמדובר בתקיפה מינית בילדות), מידת הקרבה המשפחתית או ההכרות, מידת הסודיות, תגובת הסביבה אם וכאשר נחשף הסוד, האשמה עצמית ותחושת הבושה הכרוכה בכך ( Beichman, Zuker, Hood,; McMillen & Zuravin, 1997 ; DaCosta, Akman, & Cassavia, 1992 Kellogg & Hoffman, 1997 ; טילמאן, 1995 ). בהיבט הפיזיולוגי אנו עדות לתסמינים פסיכוסומטיים רבים- קשיי שינה, כאבים כרונים שונים (ראש, גב), בעיות הורמונליות במחזור החודשי, דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן, הפרעות בעיכול ועוד. בהיבט הנפשי מנטלי- קשיי ריכוז ערב עוררות יתר ו/או דיס-אסוציאציה (ניתוק), דיכאון, חרדה ועוד. בהיבט הבינאישי- קשיים במערכות יחסים (בעיקר אינטימיות זוגית אבל לא רק), קושי בוויסות רגשי (התפרצויות זעם ו/או ניתוק קשי- קושי ליהנות מדברים ועוד). רבים מהתסמינים הגופניים מהווים, למעשה, ייצוג מוסווה של הפגיעה הרגשית/מינית. מסיבות שונות, אשר חלקן המכריע קשורות לצורך, שהרגישה הנפגעת, לשמור את הפגיעה בסוד – ומשום שבמקרים רבים מתחוללת הפגיעה בשלב בו אין לנפגעת את המילים לתאר את שעבר עליה – מיוצג סיפור הטראומה על ידי מגוון תסמינים פסיכו-סומטיים, המספרים, בצורה עקיפה, את סיפור הטראומה. ולכן, עמ"נ שאיש המקצוע ידע לפענח את התסמינים הללו – עליו לדעת מספיק על טראומה מינית ועל האופן בו היא מביאה את עצמה לכדי ביטוי על גבי הגוף. על אף התמונה הברורה העולה מתוך ניסיון קליני רב שנים, בכל זאת חשוב לומר כי הן הפסיכולוגיה המערבית והן הרפואה הסינית רואות כל אדם כעומד בפני עצמו ולפיכך, טווח התגובות הצפויות, גם לאירוע טראומטי כמו פגיעה מינית, הוא רחב ואינדיבידואלי ביותר. משום כך, הרפואה הסינית מבססת את תהליך ההתערבות על תשאול מקיף, במטרה לאסוף מידע ככל שניתן, כאשר הנחת היסוד היא כי הסימפטומים השונים קשורים זה לזה במכנה משותף, אותו חשוב וניתן לגלות. רפואה סינית, בהיותה רפואה הוליסטית, מטפלת בגוף ובנפש באמצעות מחטים, צמחי מרפא ואם ניתן- גם באמצעות מגע. המטפל/ת מתייחס/ת לשינה, למחזור, לתזונה ולתסמינים הפיזיים האקוטיים (כגון כאבי ראש וכו'). לצורך תהליך האבחון, המטפל/ת נעזר/ת באבחנות דופק, לשון וגוף, בשאיפה לערוך אינטגרציה בין התופעות השונות שהוא/היא מזהה, והתייחסות לבעיה "השורשית" אותה זיהה/זיהתה. על אף שרפואה סינית אינה מהווה תחליף לטיפול פסיכולוגי, היא יכולה להוות חלק מסייע בתהליך הטיפול וההחלמה מטראומה מינית. נפגעות טראומה מינית חוששות לעיתים קרובות מטיפול פסיכולוגי, בין היתר משום הצורך לתת אמון באדם הנמצא בעמדת סמכות (המטפל/ת), קשיים ביצירת אינטימיות וכמובן הצורך לתמלל את החוויה הטראומתית, לעתים בפעם הראשונה בחייהן. טיפול ברפואה סינית, שכמו מקלף שכבות, יכול לסייע בהכנת המטופלת לטיפול הפסיכולוגי. הרפואה הסינית יכולה להקל על התסמינים הפסיכוסומטיים השונים ובכך להוות מעין גשר-של-אמון למיליה של הטיפול הפסיכולוגי. דיקור סיני יכול לסייע בהעלאת תמונות (images) ורגשות שונים אצל המטופלת. אלו יכולים להוות בסיס לנושאי שיחה בטיפול הפסיכולוגי ודרך נוספת, עבור המטופלת, להתבונן ולהתמקד בגופה ובמתרחש בתוכו. התבוננות פנימה והתמקדות בגוף, משום עוררות היתר והדיס-אסוציאציה שבאה בעקבותיה, הן מהדברים הקשים ביותר עבור נפגעות רבות. הקלת הדיס-אסוציאציה והרחבת מגוון דרכי ההתמודדות וההתנהלות, הרגשית והבינאישית, הן מהמטרות החשובות ביותר של טיפול בטראומה. הרפואה הסינית מגוונת מבחינת טכניקות הטיפול. לפיכך היא מציעה למטופלת "סל" מתוכו היא יכולה לבחור את הטכניקה המתאימה לה ביותר. עיקרון זה, הקיים גם בתפיסת הטיפול הפמיניסטי, מהווה עקרון של העצמה המבוסס על בחירה, ומתבסס על הבנה בסיסית בדבר חשיבות "החזרת" השליטה לנפגעות- שליטה, חוסר אונים, העצמה ובחירה הם מושגים מרכזיים בטיפול בנפגעי טראומה בכלל ובנפגעי טראומה מינית בפרט. קריטי כי המטפלים בטראומה מינית (הן מתחום הפסיכולוגיה והם מתחום הרפואה המשלימה), יבינו את חשיבותן של הסוגיות הנ"ל, ידעו לקשר אותן לסיפור הטראומה ולמטופלת הספציפית, וכן ידעו ליישם את ההבנות הנ"ל, מבחינת דרכי ההתערבות שלהם. החלמה: הפסיכולוגיה המערבית והרפואה הסינית שותפות לרעיון כי המטופלת היא מחוללת ההחלמה שלה (Herman, 1992). אין בכוחם של אף מטפל/ת או טיפול, טוב ככל שיהא, לחולל את תהליך ההחלמה במקומה של המטופלת. בהעדר רצון, מוטיבציה ועיקשות מצידה של המטופלת, מהווה התהליך הטיפולי מסגרת אשר בכוחה להקל על תסמינים כאלו או אחרים ולא יותר. ריפוי עמוק יותר, של עולמות התוכן הרגשיים, כרוך בעבודה משותפת של המטפלת והמטופלת. הטיפול המערבי והרפואה הסינית יכולים לחבור יחדיו כדי ליצור מסע משותף- בין המטפלת והמטופלת, בין הגוף והנפש, בין עבר, הווה ועתיד, בין "פנים" ו"חוץ". אינטגרציה בין כל היבטי חיים אלו היא שמהווה את מטרת המסע הטיפולי ואולי אפילו את מטרת החיים בכללותו.

05/10/2007 | 16:22 | מאת: רחל

אז לפי מה שאת כותבת כל אשה שניה צריכה טיפול???

06/10/2007 | 02:07 | מאת: חן

ש יקרה, קראתי בנשימה עצורה. ליבי כאב על כל מילה, כמה קשה שבעלך- שאמור להבין אותך,לדאוג לך- דווקא הוא זה שפוגע בך. טוב עשית שהלכת למטפל. שלא נשארת עם זה לבד. וצר לי לשמוע שגם שם התאכזבת. כנראה שהוא שכח . (קורה.....) אני בטוחה בטוחה שהוא מאוד דואג לך ואכפת לו ואת חשובה לו. ש' יקרה החזיקי מעמד, יש בך את הכוחות הדרושים, מאחלת לך רק רגעי שלווה, וסופשבוע נעים וחמים. אני כאן ........

06/10/2007 | 10:59 | מאת: ש'

תודה על האכפתיות .. תודה שקראת ואת כאן.. ככ כואב לי שדווקא מהאנשים שמרגיש לי הכי קרוב ..נאלצתי להתאכזב ברמות ...:-((( מקווה שאצליח לשים את הכעס בצד .. ולהגיע לפגישה ביום שני ..ולא ל"מחוק" את כל התקופה הזו שבניתי לעצמי מחדש .. ככ מקווה .. יודעת עד כמה הצעדים שלי אימפולסיבים ויכולים להרוס.. בגלל זה אני כאן ..כותבת ..מקבלת כוחות..אולי פרספקטיבה אחרת להסתכל על הדברים .. מחבקת אותך המון , תודה חברה יקרה .. ש'

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית