שמחה

היה לי טיפול היום בבוקר הפגישה הייתה מאוד קשה עבורי המטפלת ראתה שאני מאוד עצובה כי נכשלתי במבחן שהיה חשוב לי באונברסיטה. לפני שעתיים היא התקשרה לשאול לשלומי ואמרה שהיא פה. שולחת לה חיבוק ונשיקה מפה מרגישה יותר טוב ופשוט אוהבת אותך. סתם משתפת.........

הגבולות .. הרי לא כולם כאלה , מתקשרים ..איכפתיים .. אני באמת שמחה בשבילך שמצאת אחת כזו .. שלא משאירה את האכפתיות רק ל"טיפול" עצמו ... הרי, רובם רק בפגישה ..נטו איכפתיים בשבילנו ... לא מצליחה להבין את זה ..

ש', מטפלים ששומרים על גבול לא בטוח פחות אכפתיים מכאלה שלא. הגבול מגיע גם להגן על המטופל. אני מסכימה שהרירותיות של 50 דקות לפעמים מתסכלת ולא במקום במקרה של אירוע חירום ושאין מטופל אחר כך מה הרעיון שסוף סוף אפשר לעזור לסיים פגישה??!! אבל לי יש מטפלת שהגבולות ממנה והלאה לטוב ולרע והנה השבוע שאין לי פגישה ויש לי מבחן ענק ענק ביום שלישי למרות שהיא דברה איתי בטלפון אמרתי לה שנאי באמצע ללמוד ואפילו בהצלחה שכחה להגיד, "כי השבוע היא נורא עסוקה!!" אם היה לה גבולות ברורים לא הייתי ניפגעת אבל מאחר והגבולות גם לטוב זזים אז זה מרגיז אותי חבל על הזמן. ואני מעדיפה מטפל עם גבולות שאני יכולה לדעת למה לצפות... וז הלא סותר את האנושיות. נדמה לי שאני אכתוב לה מייל ואומר שלום לגברת.

רוני שלום, אני שמח שהרגשת שאכפת למטפלת ממך. זוהי דרך אחת, ואני מניח שיש עוד דרכים נוספות. לכולן יש יתרונות וחסרונות. הניסיון בטיפול הוא ללמוד לספוג את החסרונות וליהנות ולהיעזר מהיתרונות. נשמע מוזר להפוך טיפול, מגע בין אישי למדעי, נשמע עוד יותר מוזר לטפל על סמך ניסיון אישי בלבד שאינו מתבסס על דבר מלבד זה. לכן הניסיון, גם אם מחמיר לעיתים לבחון את הפסיכולוגיה, ואת הטיפול באור מדעי חשובה. כאשר הניסיון הקליני והתיאוריות מעשירים את המחקר המדעי ולהיפך. בדרך צריך לבלוע לעיתים גם "צפרדעים" בדמותם של נוסחאות מהימנות שונות. בהצלחה במבחן. דרור