חלומות רעים ומשבר

שלום רב, בני בן השבע התחיל השנה כיתה א' (נשאר שנה נוספת בגן חובה). בשבוע האחרון, לאחר החזרה ללימודים אחרי החגים, החל אצלו משבר קשה המלווה בחוסר רצון ללכת לבית הספר "אני רוצה לחזור לגן", "המורה מפחידה אותי", "אני לא אלמד אף פעם לקרוא" וכו'. אנו, הוריו, מבינים שהוא נתון במשבר ושיתפנו אף את מורתו. אנחנו קשובים לו ומנסים לעודד אותו ולהקל עליו אך עם זאת בימים האחרונים הוא מפחד לישון לבד. אומר שיש לו סיוטים שחוזרים על עצמם בכל לילה. בסיוטים שלו הוא מת ואנחנו לא מצליחים להציל אותו. כואב לי מאוד לשמוע אותו מדבר כך. כתוצאה מכך ישנתי איתו אתמול לילה שלם כשהוא מתעורר מדי פעם רועד ומזיע ואומר שהיה לו עוד חלום רע ואני מנחמת אותו ומדברת איתו ומנסה לעודד אותו להמציא סוף אחר לסיוט שזה לא יגמר כל כך רע ומבטיחה לו שאנחנו אוהבים אותו ותמיד נעזור לו. הצעתי לו שנכתוב ביחד (כמו סיפור) את החלום שחוזר על עצמו או לחילופין שהוא יצייר אותו. הוא לא מפסיק לדבר על כך שיש לו "תחושה רעה" להגדרתו כל יום בדרך לבית הספר. עכשיו המורה שלו התקשרה ואמרה שהוא לא מפסיק לבכות, מתלונן על כאב בטן וביקשה שאדבר איתו בטלפון להרגיע אותו. איך עוזרים לו? נ.ב. הוא אח תאום. תאומו לומד בכיתה המקבילה. בחלום שלו הוא מציין שהוא מציל את אחיו התאום מטביעה אך בסופו של דבר טובע בעצמו וכרישים טורפים אותו.

שלום נועה, מאד מפתה אותי לשאול מדוע החלטתם להשאיר אותו שנה נוספת בגן (אבל רק אם בא לך...). יש משהו בסיפור שלך שגורם לי להרגיש שאיני יודעת מספיק. את מתארת תגובה "חדה" הן כלפי ביה"ס והן בתמונת הלילה שלו. אינטואיטיבית, יש לי הרגשה שהסביבה שלו (אתם, המורה בביה"ס) נמצאים בהזדהות-יתר עם החרדה, מה שלא ממש עוזר לתחושת הביטחון. מצד שני, אני לא יודעת מספיק על הרקע ההתפתחותי שלו. לאור הנתונים האלה, המלצתי היא לפנות לשתיים שלוש פגישות ייעוץ עם פסיכולוג ילדים, שיוכל להנחות אתכם לגבי ההמשך. תוכלי, כמובן, להרחיב מעט יותר כאן, ואולי אוכל לעזור יותר. בברכה ליאת