הי ליאת

ראשית ברוכה השבה,מקווה שחזרת עם כוחות מחודשים.(-: אני נמצאת בתקופה לא קלה,אני נפגשת עם המטפלת פעמיים בשבוע והשבוע היה לי מאוד קשה אני נמצאת בין שתי אזכרות וביקשתי פגישה נוספת ולא היה לה מקום)-: (היא קיבלה אותי לטיפול חד שבועי למרות שהיא מלאה ולא מקבלת מטופלים חדשים ואח"כ הוספנו פגישה נוספת שהיא גם ככה מעבר לשעות העבודה שלה). אז אני מבינה שאין מקום ,אבל אין מקרה חרום? כ"כ כעסתי עליה ,מאוד מקווה שלא הרסתי היא אומרת שהיא מבינה ואין לה בעיה עם הכעס להיפך.(היא תמיד כ"כ נינוחה אף פעם לא יוצאת משלוותה שזה לפעמים מוציא אותי משלוותי). העניין הוא שאני מתעמלת ושוחה ובגלל שלא הרגשתי טוב אז פחדתי לבצע פעילות כולשהי ,מה שבדיעבד לא תרם אלא ההיפך. בקיצור מכל הסיפור הרגשתי מאוד רע השבוע עם סימפטומים של התקף לב ,לשמחתי כל הבדיקות יצאו תקינות אז אין לי התקף לב ,אלא כפי שהרופא הסביר יש לי תעוקת לב. ליאת האם תעוקת לב יכולה לגרום לסימפטומיים פיזיים כאלה? שבת שלום איריס.

שלום איריס, לצערי לא אוכל לעזור לך בעניין תעוקת הלב, שכן איני רופאה. בעניינים אלה מוטב להסתמך על חוות דעתם של מומחים. הניסיון מלמד שבמצבים מעוררי חרדה פעילות גופנית דווקא ממתנת ומרגיעה, אך גם על זה התייעצי עם רופאך. ובעניין האחר - המשאלה להיאסף אל חיקו החמים של חדר הטיפול טבעית ומובנת, במיוחד בימים קשים של התמודדות רגשית אינטנסיבית. למרבה המזל (או הצער - תלוי במתבונן) השבוע של הפסיכולוגים מורכב, גם הוא, רק משבעה ימים, וגם שעות העבודה שלהם לא נמתחות מעבר לגבולות האפשר. זהו עוד ממד של המציאות שעלינו ללמוד לקבל. המטפלת שלך יודעת להציב את הגבולות בשלווה, ויש לי הרגשה שזכית. מקווה שהימים העצובים האלה יחלפו, ויפנו מקום להתאוששות ושגרה ברוכה. שלא תדעי יותר צער ליאת